ז'אן-ז'אק רוסו

ז'אן-ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau;‏ 28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778), פילוסוף, סופר, תיאורטיקן פוליטי ומלחין שוויצרי-צרפתי.

ז'אן-ז'אק רוסו

כללי

• "כל אדם ישר חותם את שמו מתחת לדברים שכתב."
• "חוקים טובים גוררים עִמם חוקים טובים מהם. חוקים גרועים גוררים עִמם חוקים גרועים עוד יותר."
• "אם יאמר אפילו אדם אחד על ענייני המדינה 'מה איכפת לי?' סימן שהגיעה מדינה זו לקיצה."
• "ברגע שעם בוחר בנציגים פוסק הוא מלהיות עם חופשי."
• "עשיר או עני, חזק או חלש, כל אזרח שמתבטל הוא נוכל!"
• "היה ישר וצנוע ולמד כיצד להיות בור, ואז לעולם לא תרמה את עצמך או את האחרים."
• "ניתן לרפא כל שגיאה של אדם שדעתו צלולה, חוץ משחצנות."
• "אני מעז לומר כי מצב של הגות מנוגד לטבע, וכי אדם הוגה אינו אלא חיה מושחתת."
• "סדר חברתי אינו נובע מן הטבע; הוא מבוסס על מוסכמות."
• "מי שחי יותר אינו מי שחי הרבה שנים, אך מי שחש יותר בחיים."
• "צריך להסמיק בעשותנו שגיאה, ולא כשאנו מתקנים אותה."
• "אם האישה יפה וגם לא מלאך, בעלה יהיה האומלל שבאדם."
• "צריך לגרום לאדם להיות מאושר, כי מגיע לו להיות כזה."
• "אדם אינו עשוי כדי להגות אלא כדי לפעול."
• "בדרך כלל, אלה היודעים מעט מדברים הרבה, ואלה היודעים הרבה מדברים מעט."
• "הנעורים הם הזמן לרכוש דעת; הזִקנה היא הזמן להשתמש בה."
• "אין המשפט והרגש עולים בקנה אחד."
• "הטבע לעולם לא משלה אותנו, אלא אנו היחידים שמשלים את עצמנו."
• "השכל מרמה אותנו לעתים תכופות, אולם המצפון לא ירמה אותנו לעולם, והוא מורה את הדרך האמיתית של האדם, מלווה אותנו, נשמע לטבע, ואינו חושש פן יטעה."
• "הכסף שבידנו הוא אמצעי לחירותנו; הכסף שאנו רודפים אחריו הוא גורם עבדותנו." ~ מתוך "הווידויים"

האמנה החברתית (1762)

• "האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים." ~ במקור: L’homme est né libre, et partout il est dans les fers
• "תנו לתושבים בכל מקום אותן הזכויות עצמן; שאו לכל מקום את השפע ואת החיים. על ידי כך תהא המדינה גם למדינה החזקה ביותר וגם לבעלת ההנהלה הטובה ביותר שאפשר."
• "כדי שלא יהיה החוזה החברתי טופס ריק מתוכן מכיל הוא מכללא את ההתחייבות שרק בכוחה לתת תוקף להתחייבויות האחרות והיא שכל מי שימאן להישמע לרצון הכללי, יכריחהו לכך הגוף הכללי. דבר זה אין פירושו אלא זה שיכריחוהו להיות חופשי." ~ ספר א', פרק ז'
• "החוזה החברתי אינו שם קץ לשיוויון הטבעי, אלא קובע, להפך, במקום אותה מידה של אי שיוויון פיזי שהטיל הטבע בין בני אדם שיוויון מוסרי וחוקי" ~ ספר א' פרק ט'
• "לכל אדם יש את הזכות לסכן את חייו על מנת לשמור עליהם."
• "אין זכות [לשלטונות] להמית ואפילו לא למען יראו וייראו, אלא את מי שאי אפשר להשאיר בחיים מבלי לסכן את החברה כולה."
• "גם בסתרי צינוק חיים בשקט - כלום די בכך להרגיש בו טוב?"
• "כל שלטון מקורו באלוהים - אני מודה ומתוודה; אך גם כל מחלה מקורה באלוהים. האם משמעות הדבר היא שאסור לקרוא לרופא? כאשר שודד מפתיע אותי בפינת יער, יש למסור לו את הארנק באונס; אך האם מצפוני יחייבני לתת לו גם כשיש באפשרותי להימנע מכך? שהלוא בסופו של דבר האקדח שהוא מחזיק בידו גם הוא שלטון."
• "אפשר להשיג את החירות פעם, אך משאבדה, שוב אין להשיגה." ~ ספר ב' פרק ח', עמ' 67
• "הוא (פטרוס אבי האומה הרוסית) השתדל להוכיח לנתיניו שהם מה שאינם, ועל ידי כך מנע אותם לעולם מלהיות מה שהיו יכולים להיות." ~ ספר ב' פרק ח' עמ' 68
• "אילו היה בעולם עם של אלים,היה משטרו שלטון-העם. ממשל מושלם כל כך אינו מתאים לבני אדם." ~ ספר ג', פרק ד', עמ' 101

אמיל, או על החינוך (1762)

• "כל מה שחודר להבנה האנושית מגיע אליה דרך החושים, התבונה בראשונה של האדם היא תבונה חושית; היא-היא המשמשת בסיס לתבונה השכלית. מורינו הראשונים לפילוסופיה הם רגלינו, ידינו, עיננו. כל אימת שממירים את אלו בספרים, אין מלמדים אותנו להשתמש בתבונתנו אלא בתבונתו של הזולת. מלמדים אותנו להאמין רבות ולעולם לא לדעת דבר."
• "מאין נובעת חולשתו של האדם? מחוסר האיזון שבין כוחותיו לרצונותיו. תשוקותינו הן המחלישות אותנו, מפני שהכוחות הנדרשים לנו לסיפוקן רבים מהכוחות שנוטע בנו הטבע, צמצמו איפוא את המאוויים וכמו הגברתם את הכוחות."
• "כוונתי בשיטת החינוך שלי אינה ללמד את הילד דברים רבים אלא להחדיר למוחו מושגים נכונים וברורים. הגם שלא ידע דבר, אין בכך מאום ובלבד שלא יטעה. אייני שם אמיתות בראשו אלא כדי להבטיחו מפני הטעויות שהיה לומד במקומן. התבונה וכושר בשיפוט מופיעות לאט, הדעות הקדומות מגיעות בריצה בהמוניהן - אותן יש להרחיק ממנו"
• "משננים באזניי בלי הרף 'הצע דברים שאפשר לעשותם' כאילו אמרו לי 'עליך להציע את מה שנעשה ממילא' או, למצער,'להציע דבר מה טוב המתמזג עם הרע הקיים'. תכנית מעין זו תהא מופרכת פי כמה משלי. מפני שבמיזוג זה הטוב נפגם והרע אינו בא לידי תיקון."
• "כל אוהב מולדתו נוהג קשיחות בזרים; הם סתם בני אדם, הם לא כלום בעיניו."
• "המלחמות שמנהלות הרפובליקות אכזריות יותר ממלחמות המונרכיות. ואולם, בעוד מלחמתם של מלכים מאופקת, הרי שהשלום שלהם נורא ואיום; מוטב להיות להם אויב מנתין."
• "אחת ההוכחות לכך שהנטייה לאכילת בשר אינה טבעית לאדם היא שיוויון נפשם של ילדים כלפי מאכל זה, והעדפתם את כל המזונות הצמחיים. חשוב מעל לכל לא לעקר את הטעם הראשוני הזה ולא להפוך את הילדים לטורפים, אם לא למען בריאותם, הרי שלמען אופיים."
• "הכול יוצא טוב מתחת ידיו של בורא עולם, הכל מתנוון בין ידיו של האדם. הוא מאלץ חלקת אדמה להניב יבוליה של אדמה אחרת, כופה על עץ לשאת את פרותיו של עץ אחר; הוא מערב אלה באלה את סוגי האקלים, את היסודות, את העונות, ומבלבל בניהם; הוא מטיל מום בכלבו, בסוסו, בעבדו; הוא מערער את הכול, הוא מעוות את הכול, הוא אוהב את העיוות, הוא אוהב מפלצות; הוא אינו רוצה שום דבר כפי שעשהו הטבע, אף לא את האדם; צריך לאלפו למענו, כסוס רכיבה; צריך לעצבו על פי טעמו, כמו עץ בגנו."
• "הישמרו לכם מפני אותם קוסמופוליטים המבקשים למצוא במעמקי ספריהם חובות שהם מסרבים למלא במחוזותיהם. פילוסוף כזה אוהב את הטטארים כדי לפטור עצמו מלאהוב את שכניו."
• "ילד בוכה בצאתו לאוויר העולם. תקופת ילדותו הראשונה עוברת עליו בבכי. מדי פעם בפעם מנענעים אותו, מלטפים אותו על מנת להרגיעו; מדי פעם בפעם מאיימים עליו, מכים אותו על מנת להשתיקו. או שאנו עושים מה שאהוב עליו או שאנו דורשים ממנו את שאהוב עלינו. או שאנו נכנעים לגחמותיו או שכופים עליו את גחמותינו, אין דרך ביניים: שומה עליו או לתת הוראות או לקבלן. הנה כי כן מושגיו הראשונים הם מושגים של שליטה ושל עבדות. בטרם ידע לדבר הוא מצווה, בטרם יעלה בידו לפעול הוא מציית"
• "כל רֶשַׁע נובע מחולשה. הילד אינו רע אלא משום שהוא חלש; חזקו אותו, הוא יהיה טוב. שבכוחו לעשות הכול, לעולם לא יעשה רע. מכל שמות התואר המיוחסים לאל הכול-יכול, "טוב" הוא התכונה שבלעדיה אי אפשר לתפוס את מהותו."
• "התנועות הראשונות של הטבע הן לעולם ישרות. אין כלל חטא קדמון בלב האדם. אין בו ולו מידה רעה אחת שאין יכולים לומר מה מקורה וכיצד חדרה אליו. התשוקה האחת והיחידה שהיא טבעית לאדם היא האהבה העצמית... אהבה עצמית זו, כשלעצמה או ביחס אלינו, היא טובה ומיטיבה."

מסה על מוצא הלשונות (1781)

• "מרגע שאדם מזוהה על ידי זולתו כיצור מרגיש, חושב ודומה לו, הרצון או הצורך לתקשר לו את הרגשותיו ואת מחשבותיו מביאו לחפש אמצעים לעשות זאת. האמצעים האלה אינם יכולים להיות שאובים אלא מן החושים, הכלים היחידים שבעזרתם אדם יכול לפעול על הזולת."
• "לרגשות החזקים יש המחוות שלהם, אך יש להם גם טעמי הדיבור שלהם, וטעמים אלה המעוררים זעזוע, טעמים אלה שנבצר מאתנו לאטום את אוזננו להם - חודרים דרך אוזננו עד לעמקי הלב, נושאים אליו למרות רצוננו את תנועות הרגש שהיו מקורם, וגורמים לנו לחוש את מה שאנו שומעים."

הזיות של מטייל בודד (1782)

דף ציטוטים מורחב – הזיות של מטייל בודד

• "עשיתי את הצעד היחיד שנותר לי לעשותו, והוא להיכנע לגורלי ולא להתקומם עוד נגד ההכרח. בהשלמה זו, בשלווה שהעניקה לי, מצאתי את הגמול על כל תלאותי."
• "הפגעים הממשיים השפעתם עלי קטנה; אני מתמודד בקלות עם אלה שבאים עלי, אך לא עם אלה שאני חושש מפניהם. דמיוני המבוהל מצרף בהם צירופים, מהפך בהם, מרחיבם ומעצימם. הציפייה להם מענה אותי אלף מונים יותר מקיומם הממשי."
• "די יהיה בהרגל לבדו לעשות את מצבי נסבל יותר ויותר, שהרי דבר אינו יכול להחמירו עוד; ומאחר שהרגישות מתקהה עם הזמן, אין עוד בידי רודפי כל דרך לעוררה."
• "מאחר שבודד אני מעתה ועד סוף ימי, ומאחר שאיני מוצא אלא בי עצמי ניחומים, תקווה ושלוות הנפש, איני צריך ואיני רוצה עוד לעסוק במאומה חוץ מעצמי."

הווידויים (1782)

• "הוגה אני תוכנית שאיש לא הגה מעולם, ומשתוגשם — איש לא יוכל לחקותה."
• "לאחר שהשלמתי באופן זה את הרפורמה שלי, מחשבתי היחידה הייתה לבסס אותה ולדאוג שתימשך, ולשם כך השתדלתי לשרש מלבי כל שריד של תלות בשיפוטם של בני-אדם."