הזיות של מטייל בודד

הזיות של מטייל בודד (בצרפתית: Les Rêveries du promeneur solitaire) הוא ספר מאת ז'אן-ז'אק רוסו, פילוסוף צרפתי בן המאה ה־18, הכולל תובנות והרהורים על החיים. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2016.

"הכול משתנה סביבנו. גם אנו עצמנו משתנים."

---

• "הכול על פני האדמה מצוי בזרימה מתמדת."
• "העת לרכוש חוכמה היא הנעורים; העת להשתמש בה הלכה למעשה – הזקנה."
• "המניעים הראשוניים והאמיתיים של רוב פעולותיי לא תמיד ברורים לי."
• "צרכינו האמתיים מעטים מאוד. הדמיון והמחשבה על העתיד הם שמרבים את מספרם."
• "תחושת הקיום, מעורטלת מכל רגש אחר, היא כשלעצמה רגש נעלה של סיפוק ושלווה."
• "להיות מה שעליו להיות, לעשות את מה שעליו לעשות, ולחתור לתכליתו האמיתית."
• "אתמכר אפוא כליל למתיקות השיחה עם נפשי, כי זאת ההנאה היחידה שבני האדם לא יוכלו לגזול ממני."
• "אני אוהב את עצמי יותר מכדי שאוכל לשנוא את מי שלא יהא. לשנוא מישהו פירושו יהיה לצמצם, לכווץ את קיומי."
• "למדתי מניסיוני שלי כי מקור האושר האמיתי הוא בתוכנו, וכי אין בכוחם של בני אנוש לאמלל לגמרי אדם שמתעקש להיות מאושר."
• "למען אוכל לעשות את הטוב מתוך הנאה, עליי לפעול מתוך חירות ובלי אילוץ, וכי מספיק שפעולה תיהפך לי לחובה, כדי שתינטל ממנה כל נעימותה."
• "הכול משתנה סביבנו. גם אנו עצמנו משתנים, ואיש אינו יכול להיות בטוח שיאהב מחר את מה שהוא אוהב היום."
• "מצב שאין בו כל תחושה אחרת – של קיפוח או הנאה, תענוג או סבל, תשוקה או חשש – חוץ מתחושת עצם קיומנו, והרגשה זו ממלאת את הנפש כליל; מצב כזה, כל עוד הוא נמשך, מי ששרוי בו יכול לכנות עצמו מאושר."
• "חיבת עצמי חזרה לנהוג כדרך הטבע, ושחררה אותי מעולה של דעת הקהל. מאז זכיתי בשלוות נפש ואפילו במעין אושר."
• "עשיתי את הצעד היחיד שנותר לי לעשותו, והוא להיכנע לגורלי ולא להתקומם עוד נגד ההכרח. בהשלמה זו, בשלווה שהעניקה לי, מצאתי את הגמול על כל תלאותי."
• "הפגעים הממשיים השפעתם עלי קטנה; אני מתמודד בקלות עם אלה שבאים עלי, אך לא עם אלה שאני חושש מפניהם. דמיוני המבוהל מצרף בהם צירופים, מהפך בהם, מרחיבם ומעצימם. הציפייה להם מענה אותי אלף מונים יותר מקיומם הממשי."
• "די יהיה בהרגל לבדו לעשות את מצבי נסבל יותר ויותר, שהרי דבר אינו יכול להחמירו עוד; ומאחר שהרגישות מתקהה עם הזמן, אין עוד בידי רודפי כל דרך לעוררה."
• "אעשה כלפי נפשי אותן פעולות שעושים הפיזיקאים כלפי האוויר, כדי לעמוד על השינויים החלים בו בכל יום. אצמיד את הברומטר אל נפשי ופעולות אלה, אם אנהל אותן היטב ואחזור עליהן זמן רב, יספקו לי תוצאות לא פחות מבוססות משלהם."
• "הניחוחות המתוקים, הצבעים העזים, הצורות הנאות – מתחרים ביניהם כביכול על הזכות ללכוד את תשומת לבנו. עליך רק לאהוב את ההנאה, כדי שתתמסר כולך לתחושות נעימות שכאלה."
• "מאחר שבודד אני מעתה ועד סוף ימי, ומאחר שאיני מוצא אלא בי עצמי ניחומים, תקווה ושלוות הנפש, איני צריך ואיני רוצה עוד לעסוק במאומה חוץ מעצמי."