ז'ול רנאר
ז'ול רנאר (בצרפתית: Jules Renar; 22 בפברואר 1864 - 22 במאי 1910), סופר צרפתי.
- "כשאדם מאושר לעשות הרבה נשאר: לנחם את הזולת."
- "האהבה הורגת את הבינה; המוח יוצר שעון חול עם הלב. הבינה מתרוקנת והלב מתמלא."
- "אם הכסף אינו גורם לך אושר, החזר אותו."
- "לכתוב זו צורת דיבור ללא הפרעה."
- "אדם בעל אופי, אין לו אופי נוח."
- "עד כמה אלוהים הרואה הכול חייב להשתעשע!"
- "אם אנו אומרים על אישה שהיא יפה, היא מאמינה שיש לה השראה."
- "מוח מטופל היטב לעולם אינו מתעייף."
- "אישה מדברת תמיד על גילה, אך אותו לעולם אינה מגלה."
- "פדנט הוא אדם המעכל רע מאוד את הידע."
- "אנשים רבים רצו להתאבד והסתפקו בכך לקרוע את תמונותיהם."
- "המוות היה חלום אילו יכולנו לפקוח עין מזמן לזמן."
- "עד כמה יכולנו להיות טובים יותר, ללא הפחד להיות מרומים."
- "אין זה די לחשוב; צריך לחשוב על משהו."
- "הניסיון הוא מתנה שימושית שאינה משמשת דבר."
- "אנו גומלים תמיד בהתעלמות מאלה המקבלים את דעתנו בקלות."
- "אושר אמיתי הוא להיזכר בהווה."
- "אין זה די להיות מאושר; יש צורך גם שהזולת לא יהיה כזה."
- "אדם נולד עם מגרעותיו; הוא רוכש את מידותיו הטובות."
- "אל נא תעירו את הצער שנרדם."
- "הבהירות היא הנימוס של הסופר."
- "יש לי חרדה מחרוזים; בעיקר בסיפורים."
- "דבר ודבר. זה עדיין האמצעי הטוב ביותר כדי לא להבחין בכך שהזולת הוא טיפש."
- "כאשר אני נותן שטר של מאה פרנק, אני נותן את המלוכלך ביותר."
- "קל יותר לא לבזבז כלל מאשר לבזבז קצת."
