חגיגה נודדת

חגיגה נודדת הוא ספר מאת ארנסט המינגווי על זיכרונותיו מפריז בשנות ה־20 של המאה ה־20. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2007.

"אולי יהיה בהיר ויפה כשנחזור."
"במקום אחד אפשר לכתוב עליו טוב יותר מאשר במקום אחר."
"הסתכלתי עליה והיא בילבלה אותי וגרמה לי להתרגשות מרובה."
"עזבה אותי תחושת הריקנות והתחלתי להיות שמח ולתכנן תוכניות."
"בלילה היינו מתחממים יחדיו במיטה כשהחלונות פתוחים והכוכבים בהירים."
"בעת קבלת החלטות האירו עיניה וחיוכה כאילו היו מתנות יקרות."
"ראיתי אותך, יפהפייה, ועתה את שייכת לי, לא משנה למי את מחכה ואם לא אראה אותך עוד לעולם."
"כל עצבותה של העיר התגלתה לפתע עם תחילת גשמי החורף הקרים, וכבר לא היו גגות לבתים הלבנים הגבוהים בעת שצעדת, אלא רק החשכה הרטובה של הרחוב והדלתות הסגורות של החנויות הקטנות."
"זה היה בית-קפה נעים, חמים, נקי וידידותי. תליתי את מעיל הגשם הישן שלי על המתלה לייבוש, והנחתי את כובע הלבד הבלוי והשחוק שלי על המדף שמעל לספסל, והזמנתי קפה אוֹ לֶה. המלצר הביא את הקפה, ואני הוצאתי מכיס מעילי פנקס ועיפרון והתחלתי לכתוב."