חגית גרוסמן

חגית גרוסמן (נולדה ב־1976) היא משוררת וסופרת ישראלית.

"אברח אל היופי."

מתוך שיריה

כללי

• "נָגַעְתִּי בְּגוּפְךָ הַחַם וְלֹא נָגַעְתָּ בִּי בַּחֲזָרָה."
• "צָלַלְנוּ יַחַד לַמַּעֲמַקִּים, שָׁם דִּבַּרְנוּ אֶת שֶׁרַק אֲנַחְנוּ נֵדַע."
• "אִישׁ קָשֶׁה שֶׁסֵּרֵב לִנְשִׁיקָתָהּ הֵסִיר מֵעָלָיו זְרוֹעוֹתֶיהָ וְלֹא לָחַשׁ לָהּ אַהֲבָה."
• "דְּמָעוֹת נֶעֶצְרוּ בְּעֵינֶיהָ וְסֵרְבוּ לְהָקֵל אֶת הַמַּשָּׂא. הָיָה לָהּ מַבָּט שֶׁל מִי שֶׁוִּתְּרָה."
• "אֲנִי קוֹרֵאת שִׁירָה. הַגּוּף שֶׁלִּי מִתְאַחֵד עִם הָאוּלָם הָרֵיק שֶׁמֵּעַל הָאוּלָם הַמָּלֵא."
• "בִּתְּךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וַאֲנִי לְרֶגַע הִתְחַזֵּיתִי לִבְכוֹרָתְךָ. לְרֶגַע קָצָר הָיִיתִי בִּתְּךָ הָאֲהוּבָה."

רעד העיר (2013)

דף ציטוטים מורחב – רעד העיר

• "בתוך החיים זורם נהר היופי."
• "הוריי הגרו לארץ הלא נכונה."
• "כל חלל פתוח מקבל אות, מילה ושתיקה."
• "כל משורר סומך על שירתו כמרחב נוסף."

ספר הגוף (2017)

דף ציטוטים מורחב – ספר הגוף

• "שיר הוא זמן שכחה מן הגוף."
• "שוכחת שיופייה הוא רק כיסוי."
• "עדיין לא למדת את תפקיד הלא מושגת."
• "הלילה נפלה בינינו החומה האחרונה וסודך נשר לתוכי."

פרוזה

• "מאמינה בחופש הדיבור וסובלת מהצפות רגשיות, ועל כן חייבת לדבר לעתים תכופות יותר מן הרגיל."
• "אף אחד בתל אביב לא הבין על מה הוא שר ומה הוא מדבר בכלל. שם הם לא מבינים כלום על זקנים וילדים שחיים בתוך קופסאות קטנות וצפופות באמצע המדבר."

אמרותיה

• "הספרות היא ים עצום ואנחנו מפרץ קטן בתוך הים הזה."
• "איש תרבות חייב לחשוב ביותר משפה אחת או שתיים. יש כל מיני שפות, לא רק מדוברות, יש גם שפה של אמנות."
• "פעם חשבתי שאני יכולה לבחור לעצמי זהות חדשה, לברוח מהישראליות, תמיד הסתכלתי בפנים של אנשים שהתבגרו פה והם נראו לי קשים מדי, אמרתי לעצמי שאברח אל היופי."
• "היה ברור לי שאכתוב רומן, ואז נוצר מאבק בין המשוררת לסופרת. לפעמים המשוררת רצתה להשתלט ולשיר; היא יצרה מבנים מוזיקליים שרוצים לספר סיפור ומחקה הרבה והסופרת נאלצה לחפש את הקול שלה מחוץ לתבניות השירה, להרחיב את היריעה."

נאמר עליה

• "יפה וזכה היא שירתה של חגית גרוסמן, כתפילת אשכבה היא הנובעת מהצירוף הבלתי אפשרי, אך הרציני כל כך, שבין מכאוב עמוק לחיפוש אחר יופי בתוך הכאב ומתוכו." ~ תמר משמר