חיים נדל

חיים נדל (נולד ב־1933), אלוף במילואים בצה"ל, שירת כלוחם ומפקד בצנחנים, לשעבר נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי ארץ ישראל, חבר בוועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה.

"נפל בחלקי לפקד על חטיבת הצנחנים הסדירה של צה"ל בתקופה חמה, פעילה ואינטנסיבית כשנתיים (יוני 1969 - יולי 1971). הייתה זו תקופה של מלחמת אלף הימים (מרץ 1969 - אוגוסט 1970) שהתנהלה במסגרת מלחמת ה'התשה' בכל הזירות כאשר עיקרה בקו התעלה שבגזרה המצרית. לוחמי החטיבה ובעיקר המפקדים שלה היו ה'מאגר' של ה'כוחות המיוחדים' של צה"ל במלחמת ה'התשה'. את מלחמת ה'התשה' יזמו הערבים ובראשם מצרים. צה"ל הגיב ליוזמתם במלחמת מגננה סטטית, איתנה ואקטיבית בקווים שבה נסתיימה מלחמת ששת הימים בפעילות יזומה, בלתי צפויה והתקפתית בעומק שטחי מצרים וסוריה על יעדים אופרטיביים ואסטרטגיים־צבאיים ואזרחיים. הייתה זו תקופת 'פעולות המנע' בה פגעו, ייבשו והזהירו כוחותינו את הערבים כי בכוח הם לא יוכלו לנו." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים (מקור)
"בתקופה זו עסקה החטיבה בתעסוקה מבצעית, בטחון שוטף, מרדפים, אימונים מרוכזים, מסעות קשים ומפרכים, אימונים יעודיים, ספציפיים, יחודיים/מיוחדים וורסטיליים בכל הרמות בביצוע פעולות משולבות במבצעים מיוחדים בעומק שטחי מצרים וסוריה, במרחבי קהיר, הנילוס, מפרץ סואץ, דמשק וצירים עיקריים לשתי המדינות. את רוב רובן של הפעולות הללו בצעו מפקדי וחיילי חטיבת הצנחנים הסדירה. מתוך עשרים ואחת פעולות משולבות ומיוחדות בעומק האויב שביצע צה"ל במלחמה זו במצרים ובסוריה, בוצעו על ידי כוחות החטיבה שישה עשר מבצעים מוטסים במסוקים בשתי הזירות הללו כמו – תקיפת מוצבי תצפית, מארבים לאורך תעלת סואץ, חבלה בעמודי מתח גבוה באזור הנילוס ודמשק, ירי מרגמות על מחנות צבאיים באזור קהיר ודמשק, חטיפת המכ"ם, כיבוש האי שדואן והבאת שישים ושלושה שבויים משם ועוד. שאר הפעולות בוצעו על ידי חיל הים, פשיטה משוריינת ועוד. בנוסף למבצעים אלה בוצעו הרבה מבצעים קרקעיים בעיקר בגזרה הירדנית." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים (מקור)
"יכולתה של החטיבה היה ביכולתה ובכושרה הגבוה של ביצוע כל משימה בצורה הטובה ומושלמת שהוטלה עליה. מפקדי וחיילי החטיבה היו בעלי פוטנציאל גבוה – באיכות כ"א, בתבונה, בחוכמה, בתושייה ובאלתור. הם היו חדורי עקרונות כמו – דבקות במטרה, ביצוע המשימה בצורה מושלמת ללא כל פשרות, ואחוות לוחמים ביוזמה, בהפתעה, בנכונות, באומץ לב, בהעזה, בתעוזה ובקור רוח. היה אמון מלא בין הלוחמים הפשוטים למפקדים. בזכות לוחמים כאלה היוותה החטיבה 'חוד החנית' של צה"ל. הידע, הנסיון וההשגים שוהשגו על ידי לוחמי החטיבה באימונים ובפעולות מיוחדות שימשו דוגמה ומופת לכל שאר לוחמי צה"ל בהווה ולגיבוש אסטרטגיה של הגישה העקיפה בעתיד." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים (מקור)
"בין יתר פועלי יצא לי לשבת בוועדת וינוגרד, ושם גם שמעתי שערכי הלחימה השתנו מאז תקופתי כקצין בצבא. אז ניגשתי לאינטרנט והוצאתי את מסמך ערכי צה"ל 2007 וגיליתי שהם בדיוק אותו הדבר, אולי בסדר קצת שונה: ביצוע משימה, דבקות במטרה, אחוות לוחמים, חתירה לניצחון, רוח לחימה, נחישות, רציפות בלחימה. עקרונות אלה לא השתנו גם היום. ערכי הלחימה נשמרו וחובה לשמר אותם בעתיד. אני בעד ניצול הטכנולוגיה המתקדמת בכל מצב ומצב, כל עוד לא נשכח שהאדם הוא המרכז, הוא שמפעיל את המכונה. לכן, הערך שהאדם מתחנך על־פיו הוא זה שמביא לניצחון. ושלא יהיה ספק: אנחנו חייבים להביא ניצחון צבאי בכל תנאי ובכל מפגש עם אויב." ~ על ערכי צה"ל נוכח מלחמת לבנון השנייה (ראיון)
"הייתי אז בלימודים מטעם הצבא וכששמעתי שגייסו את המילואים, רצתי היישר לגדוד של דוידי, גדוד 'איקס'. בגדוד הזה היו שלוש פלוגות, ובראשן: יהודה מיטלמן, לוי–חופש ומיכה בן–ארי (קפוסטה), שפיקד על הסיירת החטיבתית. פרט לגדוד שלנו, ירדו לסיני גם גדוד 890 של רפאל (רפול) איתן, גדוד 88, הנח"ל המוצנח, בפיקודו של מוטה גור, וגדוד המילואים 28 בפיקודו של שרולנה כהן. זו הייתה מצבת הכוחות בפתח מבצע 'קדש'. חשוב גם להדגיש שחטיבת הצנחנים, אז חטיבה 202, הייתה אמנם מורכבת מארבעה גדודים, אך רק גדוד 890 צנח במתלה. ב־29 באוקטובר ב־16:20 אחר הצהריים – 16 מטוסי דקוטה, מלווים במטוסי קרב, הצניחו 395 צנחנים. אנחנו היינו הגדוד של דוידי, וביחד עם הגדודים של מוטה ושרולנה נסענו לכיוון המתלה, ועברנו דרך כונתילה ותמד. למעשה, המפגש בין הכוח שלנו, שנע על זחל"מים, אוטובוסים ומשאיות, לגדוד 890 שהוצנח, היה בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר. אז, חברו ארבעת הגדודים לראשונה." ~ על קרב המיתלה (ראיון)
"המיתלה הוא ערוץ צר יחסית שבפתחו הדרומי־מזרחי נמצא מיצר חיטין, ובקצהו השני מיצר המיתלה. כל אורכו של המעבר הוא בערך כ־20 קילומטר, מתוכם שישה קילומטרים הם מיצר חיטין, היכן שאני הייתי עם הכוחות של מוטה וחקה הסמח"ט. קרב המיתלה התנהל אמנם לאורך המיצר, אבל עיקרו היה בתוך מיצר המיתלה ובערוץ עצמו. ישבו שם שני גדודים מצריים, גדוד 5 וגדוד 6, שהיו מתוגברים ב־14 מקלעים, 12 תותחי 57 מ"מ ו־40 קנים של מרגמות צ'כיות. ביום ג', 31 באוקטובר, בשעה 12:50, החל כוח הצנחנים להיכנס למיתלה. הכוח הורכב משתי פלוגות של גדוד 50 של מוטה, אליהם הצטרפו גם דוידי המג"ד וחקה הסמח"ט. אחריהם נעה הסיירת, שחשבה להגיע לתעלה ולשחק במים. בפועל, הכוח התפצל וחלקו נמצא בחלק המזרחי, סמוך למיצר חיטין. בחלק הזה היו המשאיות, המרגמות ואני, ודוידי לקח עלינו את הפיקוד, מכיוון שנאמר לנו שבתוך הערוץ נתקלו באש חזקה. התקרבנו לערוץ, ושם התחיל קרב המיתלה." ~ על קרב המיתלה (ראיון)
"הקרב התחיל בשעות הצהריים כששתי פלוגות שלנו נכנסו לתוך הערוץ. צריך לזכור שזה היה אוקטובר ומחשיך כבר ב־17:30 - 18:00. זה מאוד הקשה עלינו להילחם מכיוון שהקרב אמנם החל בשעה 12:50, אך הוא נמשך עד 20:00 בערב. בשבע השעות האלה ניסינו לאתר את האויב, שישב בכוכים בצד המזרחי של הערוץ וניתק את הכוח של מוטה, שהגיע לצד המערבי של המעבר. דוידי ביקש מתנדב אחד שיעלה על הג'יפ וייסע לאורך הערוץ כדי שנוכל לזהות מאיפה המצרים יורים. רפול התנדב, משה וחצי התנדב, יאיר תל–צור התנדב, אני התנדבתי ויהודה קן–דרור התנדב. דוידי בחר בקן–דרור שהיה הנהג שלו, שנהרג במהלך ביצוע המשימה וקיבל עליה את עיטור הגבורה. בנוסף, הבאנו לקצה המיצר תול"ר 106 מ"מ שהטיסו לנו מקפריסין, ובעזרתו ניסינו להשמיד את הכוכים. בינתיים, הסיירת נשלחה לטפס ולהילחם במצרים שהיו על ההר הדרום־מזרחי. המח"ט, אריק שרון, שהה ליד מצבת פארקר במרחק קילומטר מהמקום בו ישבנו, ודוידי ביקש ממנו תגבורת. אז אריק שלח כוח בפיקודו של עובד לדז'ינסקי מגדוד 890 ואת הפלוגה של לוי–חופש מהגדוד של דוידי. הוחלט ששתי הפלוגות ילכו לאורך המיצר ויטהרו את הכוכים המצריים שבדרך. עובד הלך בחלק הדרומי של המעבר ולוי–חופש הלך בחלקו הצפוני – וכך טיהרנו את כל הכוכים." ~ על קרב המיתלה (ראיון)
"חשוב לציין שאנחנו שאפנו לניצחון צבאי בכל ההיתקלויות. למרות שבמיתלה לחמנו מול שני גדודים מצריים עם נשק מסייע, גברנו עליהם. היינו מעטים מול רבים – וניצחנו. גם היום אנחנו חייבים להגיע לניצחון בכל מפגש עם האויב, מכיוון שאם אתה לא מתקדם קדימה – אתה מתדרדר למטה. חונכתי, ואני מנסה לחנך לכך שביצוע משימה כמו טיפול בפצועים, הוא דבר שצריך תמיד לשאוף אליו, ולא תמיד אתה יכול לשאול מה המחיר שתשלם. אמנם כשאתה עולה גבוה יותר בדרגים, השאלות האלה מקבלות תשובות קצת שונות, אבל העיקרון תמיד היה שלא משאירים פצוע בשטח. לכן לא ראיתי במשימה הזאת שום דבר יוצא דופן: נכנסנו, הסתבכנו וחתרנו לניצחון. לדעתי, השאלה צריכה להיות האם החטיבה הייתה צריכה בכלל להיכנס למיתלה. אבל גם כאן יש בהיסטוריה דעות לכאן ולכאן. אני יודע רק שאז, כסגן חיים נדל, קמב"ץ גדוד 'איקס' של דוידי, ראיתי שהמשימה שלי היא לשמור על השטח ולטפל באנשים כמה שיותר מהר מבלי להתחיל לחשב אם יהיה לי עוד פצוע או פחות פצוע – וזה מה שעשיתי." ~ על קרב המיתלה (ראיון)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חיים נדל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים נדל