אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (במקור: שיינרמן) (26 בפברואר 1928 – 11 בינואר 2014) היה פוליטיקאי וראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל.

כללי

"תמיד אזכור את מראה המאבטח עטוף הטלית ליד הוואדי, כשאנו משקיפים אליך ומתפעלים"[1].
"אני חרד מהבורות: אני יודע מהן תפילין. בניי לפחות ראו אותן. אך נכדיי לא יראו – וודאי לא יידעו - מה הן תפילין. מזה אני חרד!"[2]
"אני רגיש אבל לא רגשן." ~ בשיחה עם אורי מילשטיין, הרצאה:"הר, הוא אריק שרון-חלק א'"
"לא משנה אם אתה למעלה או למטה, העיקר להישאר במשחק."
"כל אדם צריך להחליט האם הוא חי כדי להנות או כדי לנצח."
"ללא תמיכת ברית המועצות, גם הצבאית וגם המדינית, מדינות ערב לעולם לא היו יכולות לצאת למלחמה נגדנו." ~ בראיון עם אוריאנה פלאצ'י.
"מי שיביא לי הרוג ישתה אצלי שמפניה, מי שיביא פצוע ישתה אצלי גזוז." ~ בתדרוך עם קציני המטה בזמן הפרעות סדר ברצועת עזה, 'אבני היסוד של בעיית עזה אחרי מלחמת ששת הימים'
"הנה הערבים הטובים שלך!" ~ אלוף פיקוד הדרום שרון מצביע על בית־הקברות של עזה, בתגובה לאחד מקציניו שאמר לו "אריק, אבל עכשיו זה לא 48'. יש גם ערבים טובים."
"גדר אל תבנו אתם, גדר שהערבים יבנו." ~ תשובה לשאלה האם יש לבנות גדר בהתנחלויות
"קמים ואומרים – תשמעו אתם [שרי הממשלה], ההחלטות שלכם מסכנות את מדינת ישראל ומאחר והמצב הגיע למצב של חמור ביותר – אתם מתבקשים להיכנס לחדר הסמוך ולהמתין פה. והרמטכ"ל ייגש לקול ישראל וישדר הודעה." ~ ערב מלחמת ששת הימים, מדבר על האפשרות שצה"ל יתפוס את השלטון במדינה.
"מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" ~ מרכז הליכוד, 12 בפברואר 1990 (וידאו)
"אתם השתגעתם לגמרִי? יצאתם מדעתכם?" ~ בנאום ערב הבחירות בשנת 2003 שהופסק על־ידי מישאל חשין בשל תעמולת בחירות.
"אני לא רואה מצב שצריכים לתת בלי לקבל."
"לא חוזרים עד שמבצעים." ~ שרון, כמג"ד גדוד הצנחנים 890 בשנות החמישים, קובע את נורמות הפעולה הנדרשות מהצנחנים כשיוצאים לפעולות. זאת על רקע חזרתן של יחידות אחרות מפעולות בשל מספר נפגעים קטן, או קושי זה או אחר.
"היחידה הקטנה בת עשרים לוחמים, בתחילת דרכה, הפכה לגדוד הצנחנים מעולה תוך זמן קצר לחטיבת צנחנים לוחמת המסוגלת לבצע כל משימה." ~ שרון על יחידה 101 והצנחנים ([3])
"ברית המועצות זקוקה לערפאת, לאש"ף ואם תאמרי לי כי ערפאת איננו קומוניסט, אשיב לך: מה זה אכפת לרוסים? כל מה שאכפת להם הוא שיימצא בידיהם, כדי להשתמש בו ככלי במשחקם, כלי לכוונת ההתפשטות שלהם. האם סוריה היא מדינה קומוניסטית? לא, ואף על פי כן נתנו הרוסים לסוריה 1,200 טנקים, מאות קני תותחים, מטוסים מודרניים מאוד. האם לוב היא מדינה קומוניסטית? לא, ואף על פי כן נתנה ברית המועצות ללוב 1,900 טנקים, את כל התותחים והמטוסים. והכול מרימים קולם נגד האמריקנים, נגד הנשק האמריקני. אני יכול לומר לך, כי הנשק שהופץ על ידי ברית המועצות בחלק זה של העולם עולה בכמותו בצורה כבירה על הנשק שאנו ומדינות אחרות קונים מן האמריקנים." ~ בראיון עם אוריאנה פלאצ'י
"עמל רב הושקע בחינוך לדיווח מדויק, באימונים מפרכים ובסיורים רבים מעבר לגבול. הישגי הצנחנים עלו בהרבה דם. דרכן של תורות לחימה היא שהן אינן נכתבות בספרים ואחר כך מתורגלות. תורות לחימה נלמדות בשדה הקרב ומחירן רב. באותן השנים היו אלה בעיקר הצנחנים ששילמו את המחיר. הצנחנים שפעלו במשך שנים לבדם השפיעו וסחפו את צה"ל כולו. הצנחנים הדביקו עד מהרה את הישגי יחידה 101, ושאר יחידות הצבא הגיעו במשך הזמן אל הישגי הצנחנים, והללו לא קפאו על מקומם, והמשיכו להוביל ולהוות את חוד החנית של צה"ל." ~ שרון על יחידה 101 והצנחנים ([4])
"בפעולה זו שבה כמג"ד 890 הובלתי את הכוח, נפצעתי בירך. התאריך היה 11 ביולי 1954, הפציעה הייתה דומה לזו שנפצעתי בקרב לטרון במלחמת העצמאות באותו מקום. כאב הפציעה הפיזי הוא אותו כאב, כאב חד אבל אז בקרב לטרון הייתי מ"מ צעיר – פצוע שננטש בשטח לאחר קרב קשה ומפלה צבאית, ואילו בפעולה בכיסופים כך נקרא המוצב חרף הכאב הייתה הרגשת בטחון – פציעה לאחר ניצחון כשאתה בין חברים עם יחידה חדורת בטחון ורוח לחימה ומעל לכל, הוודאות והביטחון שלא תופקר בשטח. הידיעה שהרעות של חברים לנשק תעמוד בכל מבחן היא שנתנה לנו, מהמפקדים הבכירים עד אחרון הטוראים, את הנחישות והביטחון לעמוד בכל משימה, במהלך כל אותה תקופה ובמלחמות שהיו לאחר מכן." ~ שרון על פציעתו בפשיטה על מוצב כיסופים ([5])
"התורה שלנו שאין מבצע אותו לא נוכל לבצע." ~ שרון על יחידה 101 והצנחנים ([6])
"זוהי פקודה בלתי־מוסרית ולפקודות מסוג זה חייבים לסרב. אני לא הייתי ממלא פקודה כזו. מה שמתרחש כאן הערב זוהי זוועה שאין לתארה." ~ שרון קורא לחייל לא להשתתף בפינוי העלייה של גוש אמונים ("יום קרב ארוך" ליד שכם, מעריב, 6 ביוני 1974)
"אנחנו נכין להם סנדוויץ' פסטרמה. נכניס רצועה של התנחלויות יהודיות בין הישובים הפלסטינים, ואז עוד רצועה של התנחלויות יהודיות לאורך הגדה המערבית, כך שבעוד 25 שנה, לא האו"ם ולא ארצות הברית, אף אחד לא יצליח לנתק אותה לחלקים." (בשיחה עם וינסטון צ'רצ'יל השלישי, בשנת 1973. צוטט על ידי צ'רצ'יל ב-10 באוקטובר 2001. [7])
"הוא היה מתעורר עם מאה רעיונות. תשעים וחמישה מהם היו מסוכנים מדי, שלושה היו רעים, אבל השניים הנותרים לעומת זאת היו גאוניים." ~ על משה דיין

על הסכמי אוסלו

"חייל חייב למלא פקודות, אבל אם הוא מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, יתייצב באופן אישי לפני מפקדו, יסביר לו ויהיה מוכן לשאת בתוצאות, זה לא נושא של מרד, אין פה שום נושא של מרד..." ~ 1995
"אני פונה לכולכם, לא לגלות חולשה. הם עורכים היום משאלים. הם שואלים היום, האם תהיה מוכן לפנות את ביתך תמורת פיצויים גבוהים ובמקום זה ניתן לך דירה במקום אחר. אם שואלים אתכם את השאלה הזאת, תגידו להם: אנחנו עומדים לקנות דירה שנייה! שילחו אותם הביתה!" ~ 1993
"יש להבהיר לממשלה, גם אם צה"ל ייסוג בפקודת הממשלה, וזה עומד לקרות מהר מאוד, היישובים יישארו, היישובים יגנו על עצמם. ייפתחו צירי תנועה בטוחים ומאות ואלפי יהודים יבואו לעזרתם, אני משוכנע בכך."
"בכל פעם שאני שומע את ההצעה הנוראה שהציע אייכמן לקסטנר וליואל ברנד, של 'דם יהודים תמורת משאיות', עולה דמי לראשי... כאשר אני רואה היום את העסקאות שמבצעת ממשלה זו עם ראשי הטרור של אש"ף, מתוך אמונה איוולת שזה יציל חיי יהודים, אני מזדעזע באותה מידה." ~ 18 בנובמבר 1994, מתוך הספר "שב"כ בין הקרעים" מאת כרמי גילון
"מה ההבדל בין ועד הקהילה היהודית בגטו לבין הממשלה? שם נאלצו היהודים לשתף פעולה, וכאן הממשלה עושה הכול מרצונה." ~ הארץ, 1 באפריל 1994
"אם נשאר בך משהו, אם עוד יש בך משהו שהיה בך כששירת כרמטכ"ל צה"ל - עצור את ההסכם הזה! עצור את המפולת הזאת!" ~ נאום בחברון בו ביקר את רה"מ יצחק רבין, 1994 (מתועד בסדרה "תקומה", פרק 22, דקה 13:18)

שנות ה־2000

"אני סומך עליכם, כי אתם אלו שחיים כאן. אתם החזית וגם הגב של עם ישראל, ועל זה כולנו צריכים להודות לכם על עמידתכם. אין לי ספק, ולו ברגע אחד, בצדקתו המוחלטת ובזכותו המלאה של עם ישראל על ארץ ישראל. הבטתי בעיני הילדים, ואני רוצה לומר לכם, אי־אפשר לנצח אתכם, ואי־אפשר לנצח את העם היהודי. פשוט אי־אפשר. מדובר כאן במאבק ממושך, זה לא ייגמר ביום אחד. המאבק הזה כאן הוא זה שקובע. זה הביטחון של מדינת ישראל." ~ מתוך נאום שנשא ביישוב עצמונה, י"א באייר תשס"א.
"שלום עושים עם אויבים, אבל לא עם רוצחים."
"אני קורא לכולם: לכו להצביע! אל תפחדו! לכו להצביע!" ~ בעת ההתמודדות על ראשות הליכוד ב־28 בנובמבר 2002, לקראת בחירות 2003, לאחר הפיגועים במומבסה, קניה, ובסניף הליכוד בבית־שאן
"דין נצרים כדין תל אביב." ~ בפריימריס של הליכוד, לאחר שהתברר בצהרי היום שאחוזי ההצבעה נמוכים.
"אני אכן חושב שמלחמת לבנון הייתה מהמוצדקות במלחמות ישראל. ועכשיו לעובדות: אני שומע את האמירות של ברק על הטרגדיה של 18 השנים בלבנון. צריך לזכור שהכניסה שלנו ללבנון החלה לפני 25 שנה, כשיצחק רבין היה ראש הממשלה ופרס שר הביטחון. בשלב הראשון נכנסנו לדרום לבנון ואחרי חודש כבר היינו נוכחים בצפון לבנון וזאת בשל טרור מצד אש"ף. הגענו למצב שמחצית מאוכלוסיית הארץ נטשה את הצפון וזזה דרומה. אחרי המלחמה השתרר בצפון שקט להרבה שנים [...] כבר באוקטובר 82' הייתי היחיד שאמר שכבר אפשר לצאת מלבנון, אבל אז כבר לא הייתי שר ביטחון."
"לא בכי ולא נהי ולא טענה שאי אפשר לעשות." ~ על צמרת המשטרה בנוגע לבקשתה לקבלת תקציבים נוספים, 16 בפברואר 2004 (nana)
"בסוף גם לא תקבלו את אחמד יאסין וגם נהרוג שוב את משעל!" ~ נאמר במשא ומתן עם ירדן בנסיון לשחרר את השבויים בנסיון ההתנקשות בח'אלד משעל
"סוד הוא סוד רק כאשר יודעים אותו לפחות שניים, וגם אז לא בטוח." ~ בראיון עם אורי דן.
"לעולם לא אשאיר יהודי בידיים של ערבים". ~ בתשובה לשאלה מדוע קיים את עסקת טננבוים. מקור: יועצו המדיני, דב וייסגלס, בראיון לגלי צה"ל.

על תוכנית ההתנתקות

" בהסדר עתידי- ישראל לא תישאר בכל המקומות בהם אנו נמצאים היום" ~ מתוך נאום שרון בכנס הרצליה, בו הציג את תוכנית ההתנתקות.
"באתי הנה מירושלים, בירת העם היהודי מזה למעלה מ־3,000 שנים ובירתה המאוחדת של מדינת ישראל לנצח נצחים." ~ נאום באו"ם לאחר סיום תוכנית ההתנתקות
"אני לא מתכוון ללבוש שכפ"צ, ובכל מקרה אין שכפ"צ במידה שלי."
"אני רוצה שתדעו, אשקלון וישובים אחרים לא יהפכו לקו החזית" - על ההתנתקות.
"אני מבין בבטחון ואני מבטיח לעם ישראל 40 שנים של שקט"-על ההתנתקות
"כן, אני אומר לכם כן, יש פתרון לכל מתיישב"- על שיקום לעקורי גוש קטיף.
"גם ביבי, גם ביבי, מה קרה לכם?" ~ אחרי ששכח להזכיר את בנימין נתניהו בנאום במרכז הליכוד.
"אני יודע שזה לא קל היום להגיד 'התאזרו בסבלנות'. אמרתי בעבר שגם איפוק זה כוח. אני אומר היום - גם נחישות זה כוח. הוכחנו זאת בעבר. קשה לנו - קשה לי - אבל אני פונה אליכם לנהוג כך גם היום." ~ נאום לאומה, 21 בפברואר 2002
"עם כל הכבוד לכושרו הגופני של פרס, האם אתם חושבים שהוא יכול לגרור אותי שמאלה?" ~ לאחר שנשאל על־ידי עיתונאים האם שמעון פרס, שהצטרף למפלגת קדימה, יגרור אותו שמאלה.
"מי שחווה את המתקפה ואת הפגזים ונשא בזרועותיו פצוע אנוש וחש את חום דמו ואת נשימתו האחרונה. מי שראה את מחירה הנורא של המלחמה, נָדַר נֶדֶר לעשות מה שיוכל כדי למנוע מהילדים של היום ושל מחר את המלחמה הבאה." ~ בנאום בטקס יום הזיכרון, שנת 2005
"היסטֶריון, בן של היסטוֹריון." ~ על בנימין נתניהו
"לאחר לבטים רבים החלטתי לעזוב היום את הליכוד. הליכוד במתכונתו הנוכחית לא יכול להוביל את ישראל למטרותיה הלאומיות. אני הקמתי את הליכוד כדי לשרת רעיון לאומי ולתת תקווה לעם ישראל. לצערי, זה לא קיים שם יותר. הישארות בליכוד, משמעותה בזבוז זמן במאבקים פוליטיים במקום בפעולות למען המדינה." ~ הקמת מפלגת קדימה
"לא הרגשתי שהוא מתקשה במשפטים ארוכים. וחוץ מזה, מי רוצה משפטים ארוכים?" ~ על הנשיא ג'ורג' ווקר בוש^[1]

נאמר עליו

"אחד כמוהו הוא ברכה במטה הכללי, עשרה כמוהו - אסון לאומי." ~ יצחק רבין
"אילו נגמל מחסרונותיו לא לדבר אמת ולהתרחק מרכילות. היה מנהיג צבאי למופת." ~ דוד בן-גוריון
"שרון עלול לרכז טנקים סביב משרד ראש הממשלה." ~ מנחם בגין, שסירב לבקשתו של שר החקלאות אריאל שרון לקבל את תיק הביטחון (מעריב, 6 ביוני 1980)
"הסתכל על הגב שלי, הוא מלא בצלקות מהסכינים של דיין ושרון." ~ מנחם בגין
"כשם שאין צורך לומר כל יום שהשמש זורחת, כך אין צורך לומר כל יום שאריק שרון איננו דובר אמת." ~ יחיאל קדישאי, ראש לשכתו של מנחם בגין
"הכול אפשרי במדינה הזו, כשם שאין גבול לבלתי צפוי מצד אריק שרון." ~ יצחק שמיר
"אני רואה בו סכנה לדמוקרטיה ולחברה חופשית, כי הוא, אם יהיה לו שלטון וכוח, מסוגל להקים מחנות לעצירים פוליטיים. לאדם הזה אין עקרונות, אין כל רגשות אנושיים ואין נורמות מוסריות." ~ שמחה ארליך
"פרצופה המכוער של הפוליטיקה הישראלית." ~ יוסי ביילין^(וצ)
"אל תיקח את אריק! אתה לא יודע מה אתה הולך לקנות. הוא פצצת זמן. הנזק שייגרם לתנועת החרות ולעם ישראל יהיה רב." ~ מרדכי צפורי
"הוא מחושב, מתוכנן, קר (לעתים עד כדי להקפיא את הדם)" ~ רפאל איתן.^[2]
"זה ההבדל בין אזרח פשוט לבין מנהיג היסטורי. שרון הוא ללא ספק מנהיג היסטורי. הוא הוכיח שהוא לא רק איש צבא, אלא גם פוליטיקאי משופשף אשר שרד את כל התהפוכות בפוליטיקה הישראלית. שרון הוא בין המעטים בישראל שאפשר לבנות עליהם, כך לפחות על פי הבנתי את החברה הישראלית." ~ ראשיד אבו שבק, מפקד הביטחון המסכל ברשות הפלסטינית
"צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות." ~ אמנון אברמוביץ'
"שרון הוא המלך האחרון שהיה בישראל." ~ חסן נסראללה בנאום לפני אנשי חזבאללה
"שרון היה מגדולי הבונים של ארץ ישראל - וגדול מחריביה." ~ חברת הכנסת אורית סטרוק, ביום מותו של שרון
"הוא היה בראש ובראשונה לוחם אמיץ ומצביא דגול, מגדולי המפקדים בצבא ההגנה לישראל." ~ בנימין נתניהו, אחרי מותו של שרון
"שני אנשים הרגשתי שיש בהם כריזמה, זאת אומרת, אתה נפגש איתם ואתה מרגיש שמשהו מבעיר בך... הראשון היה אריק שרון והשני היה בן-גוריון." ~ אורי מילשטיין
"פעם ביקרתי בישראל וראש הממשלה לשעבר אריאל שרון אמר לי, 'אתה נמצא באזור שבו אסור לסמוך על אף אחד, אף פעם'. שרון עבר כל כך הרבה אירועים טרגיים באזור, עד כדי כך שהפסיק להאמין שאפשר להגיע לכיוון חיובי, אבל לדעתי, גם באזור הזה יהיה שקט ואנשים יוכלו למצוא שם איזון" ~ נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אריאל שרון (רומן רייב, "פוטין: אריאל שרון אמר לי – אל תסמוך על אף אחד במזרח התיכון", אתר וואלה, תאריך 17.6.2017)
"שרון תמיד היה אומר לאנשיו, שכשיש משאים ומתנים פוליטיים, אסור להצליח יותר מדיי. גם הצד השני צריך להרגיש שהוא השיג משהו, לא צריך לדחוק לפינה אף אחד" ~ העיתונאית סימה קדמון על אריק שרון ועל אומנות המו"מ הפוליטי (סימה קדמון, "מצעד השתקנים", ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 7.4.2017, עמוד 2)
"לאריאל שרון היה עיקרון: לא נסוגים תחת אש. במהלך האינתיפאדה השנייה, ראש הממשלה ה–11 עמד על כך שישראל לא תיכנס לתהליך מדיני לפני שהטרור הפלסטיני יחדל ובארץ ישתררו שבעה ימים של שקט. בעיקרון של שרון היה היגיון רב. כל נסיגה הנעשית תחת לחץ אלים עתידה לגרום לכך שהלחץ האלים יתחדש מיד עם סיומה, מתוך צפייה לסחוט נסיגה נוספת. כדי שחלוקת הארץ לא תוביל למערבולת דמים אלא תיצור מצב דו־מדינתי יציב, היה צורך בעבר ויש צורך בהווה בפסק זמן של שקט, אשר יחצוץ בין שלב העימות הפעיל לבין שלב הנסיגה. אי אפשר לסיים את הכיבוש או אפילו לצמצם את הכיבוש כאשר משגרי הגראד רועמים, המחבלים מתאבדים והנערים נחטפים. השעיית האלימות הוא שלב ראשון וחיוני בדרך לשלום" ~ ארי שביט מבקר את התנהלותו המדינית של נתניהו שהביאה לפיגוע החטיפה בגוש עציון תוך שימוש באנלוגיה של שרון (שביט א. "כך בזבזנו את השקט", הארץ, תאריך 19.6.2014)
"מהי המורשת של שרון?! האמת היא שהיו לי שמונה שנים לחשוב על כך, אבל בסופו של דבר כשנישאלתי, היססתי מעט ואז אמרתי שני דברים: האחד, הדבקות והאמונה בצה"ל ועוד קודם בכח המגן העיברי. מי שזכר תמיד את סבתא שלו ישנה עם רובה מתחת למיטה, גדל עם מודעות לביטחון וכבר בגיל 14 הצטרף להגנה. מאז הוא היה איש צבא ושר וביטחון ובכל מקום שהוא, גם כראש ממשלה נישען על יכולותיו של צה"ל והאמונה כי בלעדיו מדינת ישראל לא תשרוד. המורשת השנייה נוגעת לפרק האחרון בחייו, ההתנתקות החד צדדית מעזה. עוד יעברו שנים עד שנדע אם במהלך הזה אכן ראה פני עתיד או שמא היה מישגה גדול. אני סבור שהוא צדק. המורשת בתחום הזה היא כי 'דברים שרואים מכאן, לא רואים משם'. במילים אחרות, מרגע שנטלת את המושכות ואתה נושא באחריות למדינת ישראל ולעתידה, עלייך לקבל ההחלטות הנכונות, אפילו אם הן הפוכות לאידיאולוגיה שלך ולדרך שבה הלכת עד כה. מרבית ראשי הממשלה בישראל, לפניו וגם אחריו הבינו זאת ונהגו בהתאם. אני מקווה כי זה יהיה תקף גם לראש הממשלה המכהן" ~ נחמן שי סופד לאריאל שרון (עמוד הפייסבוק נחמן שי, 3.1.2014)
"...ובדרך חשבתי, מה היה קורה אילו התשובות של שרון לא היו מוקלטות בגלל התקלה? לך תסביר לשרון, שהסכים להתראיין רק אחרי מאמצי שכנוע רבים, שהמצלמה לא הקליטה... הגעתי לאולפנים. כרמלי ארגן חדר שדומה לזה שבו הקלטנו את הריאיון בבית ראש הממשלה. הקלטתי מחדש את השאלות ואף אחד מאנשי צוות הצילום לא שם לב שמאחורי היה מונח עציץ שבו שתיל הדומה לקנאביס, שהוא סם. סיימנו את הקלטת השאלות, כרמלי שתל אותן בתוך הריאיון וכולנו נשמנו לרווחה. במהלך שידור הריאיון מתקשר עמרי שרון לבני אריאל, שהיה עורך המשנה של התוכנית, ושואל: 'תגיד, ממתי יש עציץ קנאביס בבית ראש הממשלה?' אריאל לא הבין על מה הוא מדבר, אבל מיד התעשת והסביר לו על התקלה ועל השאלות החוזרות. עמרי פרץ בצחוק והבטיח לספר לאבא שלו. למחרת בישיבת הבוקר בלשכת ראש הממשלה, שרון ביקש מיועציו שיסבירו לו שוב ושוב איך קרה ששתלו בביתו עציץ כזה, ומהו הצמח הזה, ואם זה באמת סם..." ~ ניסים משעל מספר בהומור על ריאיון עם אריק שרון עם הרבה מהמורות בדרך (ניסים משעל, "אריאל שרון על בנימין נתניהו: הוא לא עומד בלחצים. ראיתי אותו בפרשת חאלד משעל. הוא התפרק לחלקים והיינו צריכים להרכיב אותו מחדש. הוא פשוט איבד את הצפון. ישבתי עם המלך חוסיין לילה שלם כדי לשחרר את אנשי המוסד שנעצרו", אתר YNET, תאריך 1.10.2011)
"מי שהכיר את אריק ידע שתמיד ראה את עצמו כחייל וכאיכר שהופקד על עתידו של העם היהודי, ועל פי מדדים אלה קיבל את החלטותיו גם ביחס לארץ הזאת. ספוג בהיסטוריה של העם היהודי בארצו היה, מצר על כך שהעם היהודי הצטיין אמנם בחכמה אך לא היו בעם את תכונת האיכר הצמוד לאדמתו ונוטע בה שורשים. "היהודי הנודד" היה מבחינתו בעיה של עם יותר מאשר תופעה היסטורית, כי לאדמה הייתה משמעות בנפש האיכר ומשמעות אסטרטגית כחייל" ~ על ייחודו של אריק אריק שרון בנוף מדינת ישראל (ציפי לבני, "אריק שרון: ציפי לבני על איש העשור בפוליטיקה", אתר NRG, תאריך 18.9.2009)
"יותר משביקש להסביר את ההחלטה ולשאת חן, הוא עמד על ביצועה - גם כשישבנו על סף דמעות מול אותם אנשים שהחלטנו על פינויים מבתיהם. ואין כמו שרון שידע משמעות של אחיזה בקרקע מהי - והחליט שמוכרחים לפנות. אלה היו ימים של החלטות שאין דרך לקבלם אלה בשכנוע עמוק שהבגידה בייעוד היא התעלמות מהידיעה הפנימית העמוקה שלהיעדר עשייה ומחדל מול מציאות ותהליכים משתנים יהיה מחיר לאומי כבד בעתיד, גם אם לא ירגישו בכך עכשיו. ימים בהם נדרשה ממנהיג התעלמות מהמחיר הפוליטי המיידי שישלם" ~ על ההחלטה הכואבת של אריק שרון וממשלתו לפנות את יישובי גוש קטיף (ציפי לבני, "אריק שרון: ציפי לבני על איש העשור בפוליטיקה", אתר NRG, תאריך 18.9.2009)
"והפליאה הגדולה - אני פונה לאריאל שרון, כאדם שלא ינום ולא יישן בהצהרותיו לגבי התיישבות, התנחלות וארץ-ישראל השלמה: אריק, מה לך ולממשלה הזאת? רבבות יהודים, שהאמינו בך וחשבו שהצבעתך בעד הסכמי קמפ-דייוויד ומחיקת ימית ויישובים יהודיים מעל האדמה היו טעות כאובה אך חולפת, יהודים אלה מזועזעים היום." ~ הרב מאיר כהנא בנאומו בכנסת 1984.
"ראש הממשלה שרון הוא איש של אומץ ושל שלום." ~ נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, 5 בינואר 2006
"איש מדון שנראה שמחפש סיבה להתחיל מלחמה." ~ נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן מתאר את שר הביטחון שרון באוטוביוגרפיה שלו, "חיים אמריקאים", פרק 58.
"גנרל מזהיר ובן־אדם נתעב." ~ מנחם בגין
"אם אני מכיר את אריק, הוא ילך ישר לקהיר וינסה לאסוף קולות בשביל הליכוד." ~ שר הביטחון משה דיין ביום השלישי של מלחמת יום הכיפורים.
"ה' ייתן לו באנה אחת בראש, יישן בלילה ולא יקום." ~ הרב עובדיה יוסף על העונש שאלוהים ייתן לשרון בעקבות תוכנית ההתנתקות
"כל מי שהיה במחיצתו של שרון קיבל מתנה שלא תסולא בפז: ללמוד מהמקורות. כמה מנהיגים מהדור שלחם ב־1948 ופיקד על מבצעים נועזים היו במדינת ישראל? מעט מאוד. זה דור הולך ונעלם, וזכיתי לשבת לידו יותר משלוש שנים ולראות את זה ב'לייב', באירועים אמיתיים." ~ אלוף יואב גלנט, ששימש כמזכירו הצבאי, מעריב, 21 באפריל 2006
"כשהתגייסנו לגדוד 890 אריק שרון היה המג"ד. כמג"ד הוא היה מדהים. הייתה לו אותה יכולת נדירה, מתת אל הניתנת לבודדים בלבד, לבנות ולעצב יחידה כרצונו: הוא הגדיר את אופיה ואת מטרותיה, בחר בעצמו את האנשים והיעדים, קבע מֵעֶמדה של מג"ד - דרגה לא גבוהה - את מדיניות צה"ל, ולפעמים את מדיניות הביטחון של המדינה. הוא הכתיב נורמות וערכים ושינה את שיטות הלחימה של צה"ל." ~ אלוף במיל' אורי שמחוני מתוך הספר "לוייתן לבן" בעריכת גלעד שמחוני
"תראה, שרון לא מבין שום דבר בהיסטוריה. אני לא חושב שהוא גמר תיכון, אני למדתי בעממי שנתיים-שלוש אחריו בכפר מל"ל. שרון זה מושבניק בור, בלגולה, בעל עגלה. בור ועם הארץ. שאלת את עצמך למה האיש הזה לא נהיה רמטכ"ל? למה הוא לא נהיה רמטכ"ל, הגנרל המוצלח הזה? תקרא את הספר של מאיר עמית 'ראש בראש', יש לך בדיוק למה הוא לא נהיה רמטכ"ל. כי במלחמה ב-1956, כשהוא היה מפקד הצנחנים והוא היה צריך לכבוש את המיתלה, כחלק מפעולת הפיתיון שנרקחה כדי שהאנגלים והצרפתים יבואו להפריד ויכבשו את תעלת סואץ מחדש, אחרי שנאצר הלאים את התעלה. הג'וב שלו ושל הצנחנים היה לצנוח במיתלה. אבל התברר שצה"ל הולך להגיע לסואץ גם בלי המיתלה. וחוץ מזה, סיור אווירי גילה שהמצרים מבוצרים טוב במיתלה ויהיה קרב קשה. אז המטכ"ל, מאיר עמית, ראש אגף מבצעים, שלח הוראה מפורטת לשרון לא לשלוח, לא להיכנס לקרב על המיתלה, זה מיותר מבחינה צבאית. אבל עמית ידע ששרון לא מציית, אז הוא שלח את גנדי עם פתק מאג"מ ששרון יקיים את הדברים האלה. גנדי בא, הראה לשרון את ההוראה. שרון אמר בסדר, אבל אני רוצה לשלוח פטרול. גנדי חשב בסדר ג'יפ עם ארבעה חיילים. הוא עלה עם טנקים עם מרגמות עם 150 חייל. 40 צנחנים נהרגו, 120 פצועים. בשביל מה? בשביל כלום! אני כבר לא מדבר איך הוא מתנהג לערבים. תראה איך הוא מתנהג לחיילים של עצמו. תראה מה נחשבים בעיניו חיי אדם. 40 ממיטב הנוער נהרגו על קרב שעליו הוא קיבל הוראה לא לעשות, שזה מיותר מבחינה צבאית." ~ עקיבא אור