חסד ספרדי

חסד ספרדי הוא רומן מאת אברהם ב. יהושע על במאי קולנוע ישראלי היוצא לספרד. הספר יצא לאור ב־2011.

עטיפת הספר

---

• "זה קצב של סרט ולא של מציאות."
• "אל נא תחשוב על אודותיי. חשוב על עצמך."
• "הנופך הארוטי נוסף רק כדי להעמיק את החסד ואת המסירות."
• "לעולם אין לדעת מהו הקו שמבדיל בין חמלה לתשוקה."
• "עדיין שטופים בעלבונם ומשותקים מרוב תחושת קיפוח מתמדת."
• "אף שכבר לפני שנים רבות יצאה לגמלאות, היא שמחה תמיד להיענות לבקשותיו של מנהל המשמרת בדלפק הקבלה, תלמיד שקדן לשעבר, שלמרות השנים הרבות שחלפו הוא חוזר ומוכיח לה שעדיין לא נשכחה מלבו."
• "מומחית לאמנות, שכבר חומקת פנימה בזריזות חתולית ונעמדת מול הרפרודוקציה, ובתבונתה מצליחה לא רק להחיות מחדש את האור אלא גם לחזק אותו מעט. ודי באור החלוש הזה לפקוח את עיניה של הנרדמת, שניכר בה כי עדיין היא צריכה להחזיר לעצמה את הזמן ואת המקום שנעלמו לה בשנתה."
• "בהשתאות אמיתית הוא בוחן את השחקנית, ששרטוטי שדיה בכתונת הלילה הדקה מושכים אליהם חמלה ותשוקה. אחר כך אני אסביר לך, הוא לוחש לה, אבל תגידי לה שלום."
• "הוא קימון, שנידון למות ברעב, ובתו, שבאה לבקר אותו, היניקה אותו כדי שלא יגווע. ובסוף, בגלל מסירותה הנועזת והמקורית, הסוהרים ריחמו על האב ושיחררו אותו. זאת תמצית הסיפור, שהיה מקור לציורים רבים עוד בעת העתיקה."
• "לא ידעו את המונח, אבל הרגישו את המהות, את הכמיהה. הרי האמת לא זקוקה למונח בשביל להיות ממשית. ולכן הארוטיות הסמויה, שהסתבכה במעשה החסד הזה, הרתיעה ואולי הפחידה את האמנים של ימי הביניים, בה במידה שהיא הלהיבה ציירים מתקופת הבארוק והרנסנס ועד סוף המאה ה־18."
• "בשני העשורים האחרונים הפנית עורף לסגנון הסוריאליסטי והסמלי של סרטיך הראשונים […] האם אינך מאמין עוד בעולם טרנסצנדנטלי, סמוי, נסתר, הזייתי, עד שכל כך שקעת בדבקות ביומיומי הגלוי לעין?"
• "הלא המשפחה הזו שרויה במצוקת רעב, ואתה אמרת לי שהנך נכון להקריב את כל דמי הפרס, ולפיכך אמרתי ללבי כי מוטב לנו להיות נדיבים כלפי האיש והאישה, אפילו על חשבונם של אחרים."
• "הנה היא נסמכת אליו עכשיו, לבושה במעיל־שיער מהוה, כפופה מעט, מסורבלת, אך למרות הסימנים שחרצו בה השנים היא עדיין מושכת לב, והקשבתה מסבירת־הפנים, שנראית אמיתית גם כשאיננה כזאת, ממריצה את שטף הדיבור הלילי, שבאמת הגיעה השעה לקטוע אותו."
• "הרי כבר הוכח שצילומים אקראיים, לא תכליתיים, שאינם קשורים לא לעלילה ולא לדמויות, יש בכוחם, על שולחן העריכה, להעשיר מעברים סתמיים בין סצנות ולהעניק גם לסרט ריאליסטי מובהק אותו נופך מיסטי וסמלי שהתסריטאי לשעבר שלו היה חותר אליו."

נאמר עליו

• "העושר הפנימי של הרומן מרמז, מטפורית, שגם בחיים עצמם צפונה מורכבות." ~ אריק גלסנר