י"ל פרץ

י"ל פרץ (יצחק ליבוש פרץ, 1852 – 1915) הוא סופר ומשורר יהודי שכתב בעברית וביידיש.

כללי

"הטבע האנושי, לא הפוליטיקה, הוא שטווה את חוטי ההיסטוריה. הפוליטיקה מסעפת, מסובבת, קושרת ומסבכת אותם."
"וכל בתי־עונג ובתי־משׂחק, וכל בתי־מאכל ומשתה פתוחים לרוָחה לכל איש ואיש; והמלצר אינו שואל: במי אתה מאמין?" ~ 'עבדים היינו?'
"אך אז, בהקרע סגור השמיים, נפלה טיפה אחת קטנה מהאור הגנוז – וַתִּוָלֵד לי בת!" ~ 'המחשבה והכנור'
"לבסוף נשארה עמו בביתו רק בתו הצעירה ושמה שׂרה, בת־זקונים אהובה, שהיה שומרה כבבת עינו." ~ 'מסירות נפש'

"אבל הלשון מהירה והדברים יגעים. מְנִיעוֹת מכל צד, כמנהגו של עולם." ~ 'עיניים מושפלות'
"כידוע, גדול כוח הליטאים בנגלה, אבל נפשם יבשה בלי שום לחלוחית של אמונת צדיקים!" ~ 'אם לא למעלה מזה'
"רואה הוא והנה צללים מתהלכים הלוך ושוב בחדרו, וכמדומה לו שהוא מכיר בהם אנשים ידועים לו, את אבותיו וקרוביו המתים. את קולם איננו שומע, נדמה לו בתנועותיהם כאילו הם משׂיחים, מתייעצים ומתווכחים." ~ 'הגיבור שמעיה'
"ועל כן העולם הזה, בלי מצווֹת ומעשׂים טובים, ובלי אור תורה, מעוטף הוא בצער; והעצבון רובץ עליו כעב הענן." ~ 'שהשמחה שורה במעונו'
"אנחנו שׂמחים לקראתה, מרקדים לקראתה, מברכים ומקדשים אותה, ועל כן יפה היא, ברה היא." ~ 'שהשמחה שורה במעונו'

"אם אין יחוס־אבות זה מוצא חן בעיניכם, הניחו את ספור־המעשה. אבל חבל עליו: ספור־מעשה נאה הוא." ~ 'ילדים'
"ישבתי אני בקרן־זוית והייתי מנמנם, ורק קולו שלו העירני... מתוך שנתי אין אני מדבּר... אפשר נאנחתי אנחה יהודית? אפשר הרגיש, שאנחתי שלי ואנחתו שלו אנחה אחת הן?" ~ 'בקרון הדואר'
"ברגליו מדדה ונכשל אדם על־פני האדמה; בראשו הוא מגיע השמימה. ואין הדבר תלוי אלא בזה, היכן הלב נמצא!" ~ 'הסינור'

" וּמִי יִסְפֹּר כָּל אֵלֶּה בְּיָדָם דָּלֹה דָלוּ מֵאוֹצְרוֹת הַחָכְמָה, מִכֹּל מַחֲמַדֶּיהָ?"
"עָב קַל כִּי יַחֲלֹף כַּצֵּל עַל שָׁמָיִם, קֶרֶן אוֹר יֵתַע, רוּחַ צַח שְׁפָיִים."
"וַאֲנִי דִמְעַת תּוֹדָה תֵּרֵד בַּת־עֵינִי, עַבְדֵּךְ הָעוֹנֶה טֶרֶם תִּקְרְאִי: 'הִנֵּנִי'.”

"נהוג לזהות את ספרות היידיש המודרנית, זו שנכתבה החל מהמחצית השנייה של המאה ה־19, עם שלושת ה'טנורים': מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם וי"ל פרץ." ~ עמיחי שלו
"הוא היה גיבור התרבות של האינטליגנציה היהודית החילונית דוברת היידיש (במזרח אירופה ובצפון אמריקה) ומנהיגה הבלתי מעורער של הספרות היידית החדשה. כסופר דו־לשוני הוא תפש מקום בולט גם בספרות העברית בת הזמן." ~ דן מירון