יאשה מונק

יאשה מונק (באנגלית: Yascha Mounk) (נולד ב־1982) הוא חוקר גרמני־אמריקאי ממוצא יהודי המתמחה בתחום מדעי המדינה.

אמרותיו

"למערכת הפוליטית של דמוקרטיה ליברלית יש שתי מטרות עיקריות: להבטיח חופש אישי – חופש הביטוי, חופש האמונה והחופש לחיות את חיינו הפרטיים לפי ראות עינינו; ולקיים שלטון עצמי קולקטיבי, ביחד, כאזרחים – במקום דיקטטור, מלך או כהן דת. אנחנו מחליטים איך אנחנו שולטים בעצמנו."
"פופוליסטים טוענים שהם היחידים שמדברים בשם העם באופן לגיטימי, ולפיכך כל מוסד שפועל באופן עצמאי מהם ויכול להבטיח הפרדת רשויות, הוא על פי הגדרתם בלתי לגיטימי."
"כלכלה מצליחה והשקעה זרה יציבה תלויים בשלטון החוק, בכך שחברות יודעות שהרווחים שלהן תלויים ביכולתן למשוך לקוחות – ולא בקשרים הפוליטיים שלהן עם ראש הממשלה, או בנכונות לשחד פקידי ממשל."
"הרבה אנשים פחות שבעי רצון – והתמיכה בדמוקרטיה צונחת מהר משצפינו. לא היינו מודעים עד כמה היכולת של הדמוקרטיה לספק את הסחורה לאנשים מילאה תפקיד קריטי בהבטחת הלגיטימיות שלה."

העם נגד הדמוקרטיה (2018)

"שני הרכיבים הבסיסיים בשיטה הם הליברליזם, כלומר חירויות הפרט, ודמוקרטיה, כלומר הגדרה עצמית קולקטיבית. ועכשיו שני הרכיבים האלה מתחילים להתנתק זה מזה, יותר ויותר."
"יש הרבה תקופות בהיסטוריה שנראות יציבות יחסית. אנשים מתים ונולדים, ממשלות מתחלפות ומתחוללים שינויים, אבל עדיין כולם מניחים שבמישור הפוליטי ובתרבות יש יציבות. מנגד, יש רגעים מוזרים וקצרים שבהם הרבה ממה שסובב אותנו משנה צורה; רגעים שבהם השיטה הפוליטית שנראתה יציבה מתגלה כשבירה למדי; שבהם הנחות תרבותיות שהיו משותפות לציבור רחב במשך הרבה זמן מושלכות החוצה במהירות, ודברים שנראו בלתי נתפסים לפני כמה שנים קורים פתאום. אנחנו נמצאים ברגע כזה. רגע שבו אנשים מכירים בפעם הראשונה בכך שהדמוקרטיה הליברלית, היציבה לכאורה, עלולה לעבור טרנספורמציה ואף לקרוס."
"כשהאכזבה ממוסדות פוליטיים מגויסת בידי כוחות פוליטיים, יכול מאוד להיות שב־2030 העולם יהיה שונה מאוד ממה שנראה ב־2015. והוא יהיה שונה באופן שלא היה עולה על דעתנו ב־2000."
"אפשר להניע אנשים להצביע למנהיגים פוליטיים, שצוברים בהמשך כל כך הרבה כוח ולא מכבדים את הכללים והנורמות הכי בסיסיים שדרושים כדי לשמר את השיטה הפוליטית, עד שנהיה בלתי אפשרי להחליף אותם באופן דמוקרטי. זה מה שקורה בהונגריה, למשל."
"עלייתם של כל מיני מוסדות ביורוקרטיים וטכנוקרטיים, שהתחילו לקבל החלטות חשובות יותר ויותר. זה כולל בנקים מרכזיים עצמאיים, מוסדות ביורוקרטיים עצמאיים כגון הרשות להגנת הסביבה, עליית הסכמים של סחר חופשי וארגונים שמקדמים אותו. כשלוקחים את כל אלה יחד, הרבה מהאנשים הרגישו, די בצדק, ש'מה שאני אומר לא כזה משנה, אין לי הרבה השפעה'."
"אם הדמוקרטיות לא יצליחו להראות שהן אכן מסוגלות להגיב לאתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפנינו, הן ימשיכו לאבד לגיטימציה. יש שלושה מנועים ארוכי טווח שעומדים מאחורי חוסר הנחת: קיפאון ברמת החיים של האזרחים, התנועה האיטית של קבוצת מדינות מתפיסה חד־תרבותית או חד־אתנית של עצמן למדינות רב־אתניות, ועליית המדיה החברתית."
"אנחנו צריכים להילחם על תפיסה מכלילה יותר של פטריוטיות. ראינו בעשור האחרון את הכוח האדיר שיש ללאומיות, וזה משהו שמנוצל לרעה בידי הימין הקיצוני. התגובה של השמאל היא לוותר על הלאומיות לחלוטין ולהגיד שאולי לאומיות ופטריוטיות הן דברים רעים שתמיד יהיו מסוכנים, וכולנו צריכים להפוך לקוסמופוליטיים. זו טעות. לאומיות היא כמו חיה מבויתת למחצה, ובמקום לזנוח אותה ולאפשר לאנשים הגרועים ביותר ללבות אותה עד שהיא משתוללת, צריך לעשות את מה שביכולתנו כדי לביית אותה... הדרך לעשות את זה היא להילחם על פטריוטיות מכלילה, שבה מראים שאנשים ממגוון צבעי עור ודתות יכולים להיות האזרחים העמיתים שלנו. וצריך להראות שאפשר לייצג את האינטרס של המדינה שלך בלי קונפליקט עם מדינות אחרות."
"אני לא יודע אם יש דרך לצנזר אותן [הרשתות החברתיות] כך שלא יהיו מקום שבו מופצים תכנים שקריים או שנאה בלי לוותר על חופש הביטוי. מה שאפשר לעשות הוא להתגייס להגנה על הערכים הפוליטיים שלנו ולהטיף על חשיבות הדמוקרטיה הליברלית. וזה משהו שלא לקחנו מספיק ברצינות בעשור האחרון."
"הקיצוניות לא הייתה הסיבה היחידה להצביע לטראמפ, אחת הסיבות הייתה פשוט רצון שמשהו ישתנה. ולכן אני חושב שהדרך שבה מנהיגי מפלגות מתונים יכולים לזכות בחזרה באמון פוליטי היא לא להגיד שהכול כבר נפלא. אנחנו צריכים להראות איך אנחנו יכולים לפנות לערכים של התקופה שאחרי מלחמת העולם ולתת לערכים האלה להנחות אותנו, באופן שאפתני ומלא דמיון, כדי להפוך את החיים של אנשים לטובים יותר."

קישורים חיצוניים

הרצאה של יאשה מונק בנושא הדמוקרטיה