יהודה בארקן

יהודה בארקן (לשעבר ברקן; 29 במרץ 1945 – 23 באוקטובר 2020) היה שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. התפרסם בזכות סרטים כגון "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר" וכן בזכות סרטי המתיחות שכתב וביים בשנות ה־80.

"ירדנו מהרעיון כי התסריטים שהביאו לא מצאו חן בעינינו. יכולנו כבר לעשות ארבעה סרטי המשך, אבל יש לך מחויבות כלפי הציבור לא לקלקל את המותג הזה שנקרא 'חגיגה בסנוקר'. אנשים כבר שמו את הכסף, ובמחירים שזה היה ממש פיתוי להגיד כן. אבל אתה אומר 'לא רוצה, לא רוצה! זה לא זה!'. מה שברור הוא יותר קל לא לעשות המשך של אלא שיתוף פעולה." ~ מטעים מדוע לא יצא סרט המשך ל"חגיגה בסנוקר" (דודו כהן, חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן), באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008)
"יש מושג שנקרא 'זכות הסירוב'. ובמסגרת זכות הסירוב זאביק ואני באמת, תודה לאל, הגענו למצב שאנחנו לא עושים רק את מה שמציעים לנו, אלא עושים את מה שאנחנו אוהבים לעשות. הקונץ הוא לא לבוא ולהגיד כן, הקונץ הוא לבוא ולהגיד לא! וכל אלה שאתה רואה אותם מתגלגלים מהצגה להצגה, מטלנובלה לטלנובלה – אין להם ברירה, זו הפרנסה שלהם, הם חייבים לעשות את זה. וזאביק, תודה לאל, כבר לא. ייתכן שזאביק ואני נעשה משהו ביחד, שאם יבוא מישהו וילהיב אותנו בתסריט – נלך על זה. הרעיון לא צריך להיות המשך־של." ~ על הפריבילגיה שלהם כשחקנים לבחור את הפרויקטים בהם הם רוצים ליטול חלק (דודו כהן, חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן), באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008)
"הקטע הכי מצחיק הוא שלא היה בכלל תסריט. הבמאי, בועז דוידזון, היה מגיע כל בוקר עם דפים, אתה זוכר? ואומר 'או.קיי, קחו את הדפים ותראו – את זה מצלמים היום'." ~ מספר אנקדוטות של מאחורי הקלעים של הסרט "חגיגה בסנוקר" (דודו כהן, חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן), באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008)
"עשינו חזרות והכול הלך טוב. בינתיים זאביק נכנס פנימה כדי שנתחיל לצלם בפועל, ועוזר הבימאי צעק לו 'זאביק, אתה מוכן?'. שקט. 'זאביק, זאביק, מוכן?'. פתאום שמענו קול עמום – 'כן, כן, מוכן'. אקשן. זאביק מגיע עם כוס הבירה, אני יושב עם שתי הבחורות – 'אהלן גברי', 'אהלן ששון' – הוא נותן לי את כוס הבירה, אני שותה, ובמקום להגיד 'אחח, איזה יום' אני עושה 'אחח, טפו!' ויורק החוצה, כי הדרעק הזה השתין פנימה לתוך הכוס! הוא נתן לי כוס בירה מלאת שתן, אתה קולט? (מתגלגל מצחוק) עד היום אני מחכה לו בסיבוב על זה." ~ מספר אנקדוטות של מאחורי הקלעים של הסרט "חגיגה בסנוקר" (דודו כהן, חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן), באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008)
"מגיע אלינו למשרד ילד פספוס בן שבע שלבש גופייה ומכנסים קצרים. הוא בא עם אמא שלו. הילד הסתכל עלינו ואמר: 'יהודה ברקן, אני הבן שלך, נעים מאוד'. שאלתי אותו: 'איך קוראים לך, בן שלי?', והוא אמר: 'בן', עניתי: 'בסדר, אבל איך קוראים לך?', והוא השיב: 'בן'. הדיאלוג הזה, והצורה בה הוא הציג את הדברים שכנעו אותי שמצאתי את הילד. אמרתי לו: 'אל תזוז'. קראתי לינקול, ואמרתי לו תביא עכשיו צלם, לא משנה מי, אני רוצה לעשות טסט. כשראינו את התוצאות אמרנו: 'זה האיש'. כך נולד סטאר קטן ששיגע את כולם. סוג של שירלי טמפל." ~ מספר כיצד גילה את בן ציון ששיחק את בנו בטרילוגיית הסרטים "אבא גנוב^(וצ)" (אמיר קמינר, חייך, גם אם אכלת אותה, באתר ynet‏, 28 במרץ 2007)
"ההצלחה הייתה פועל יוצא של הזדהות. הוא הפך מאוד פופולרי באותן שנים בקרב ילדים. אחרי כל סרט של 'אבא גנוב' הפכתי למעין פסיכולוג סוג ג'. הייתה עלייה לרגל למשרד שלי של אמהות חד הוריות וגם של אבות שהתגרשו. הם באו עם הילד כדי להראות לו ששום דבר נורא לא קרה, ושהנה גם יהודה התגרש בסרט ונשאר עם הילד. הייתי מעין חיזוקית של הילדים." ~ מספר על ההשפעה של סרטי "אבא גנוב^(וצ)" על הקהל (אמיר קמינר, חייך, גם אם אכלת אותה, באתר ynet‏, 28 במרץ 2007)