ינון אזולאי

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

חבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס.

מדבריו עריכה

"הממשלה הולכת לאשר הערב את מינויו של יו״ר ועדת חוקה ״רבאי״ שמלין על כך שבית המקדש השני לא נבנה במרכז ת״א. אותו רפורמי שגורם לקרע וקיטוב בעם יקבל סמכות על חקיקה שמן הסתם לא תיטיב עם רוב חלקי העם".
"בימים רביעי וחמישי, אמורה להתקיים כמדי שנה הילולת הצדיק משטפנשט בבית העלמין בתל אביב. אך נכון לרגע זה עיריית תל אביב מסרבת לאשר את ההילולא. בטענה הזויה כי הדבר מפריע להולכי רגל. ריבונו של עולם! כשצעדו בת"א בשישי האחרון מעל - 100 אלף אנשים באיזה מצעד לא רק את המדרכה אלא רחובות שלמים. זה היה בסדר. אבל לתת ליהודים להתפלל זה מפריע".
"למדתי בתלמוד תורה, לאחר מכן בישיבה קטנה וגדולה. אחרי שנישאתי למדתי כ-14 שנים בכולל. במקביל עסקתי בפעילות ציבורית באופן בלתי פורמאלי. אנשים היו מגיעים אלי עם פניות. כולם ידעו שאבא שלי חבר כנסת. כשהיו צריכים סיוע – הם ראו בי כתובת. אבא היה מתבדח ואומר שצריך לפתוח לי לשכה לפניות ציבור".
"האמת היא שאבא לא דחף אותי להיכנס לפוליטיקה, הוא דווקא תמיד ניסה לדחוף אותי מחוץ לזה. מאחר שממילא עסקתי בעשייה ציבורית – זאת הייתה הנחמה והגאווה שלו".
"אבא היה שליח ציבור אמיתי. לצד העשייה הציבורית הוא היה איש משפחה מובהק. גם כשהיינו קטנים, הוא לא הזניח את הבית. הוא נהג לספר לנו סיפור לפני שינה, לבדוק את שיעורי הבית ולעזור בלימודים. כשלמדנו בישיבות הוא נהג לבקר, למעשה לא היה שבוע שהוא החסיר ביקור. כשהיו פונים אליו לא היה מושג כזה לא לתת מענה. אומנם הוא לא הבטיח הצלחה – אבל הוא כן הבטיח 100 אחוז השתדלות".
"באתי מבית של עשייה, ואני ממשיך בה גם עכשיו. סדר היום שלי מלא וגדוש. בהחלט, להיות חבר כנסת זה תפקיד עם כוח, שצריך לנצל אותו לטובת האזרח שאין לו דרך להגיע לדרגים הגבוהים יותר. אם עושים קידוש שם שמיים במקום הזה - זה הסיפוק הכי גדול שיש".
"ברגע שהתפקיד הוטל עלי על ידי נשיא מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, והוא זה שהחליט שזה מה שטוב ונכון – היא מקבלת את זה בקלות. כשיש דעת תורה והולכים לפיה – אין ספיקות".
"צריך לדעת להפריד בין מחלוקת אידיאולוגית לבין חברות. בסך הכול, אפשר ואפילו צריך להישאר חברים על אף המחלוקות האידיאולוגיות. הגבול הוא ברור – אם יש פגיעה בקודשי ישראל או בגדולי ישראל – אז אין חברות. אם אדם פוגע במה שהוא יקר לי, אין סיבה שמאחורי המליאה אהיה חבר שלו".
"לדעתי ההסברה שלנו בקרב הציבור כחברי כנסת לוקה בחסר. יש לנו בעיה בהסברה. עובדתית לא תמיד הדברים החיובים מגיעים לתקשורת ומקבלים בולטות".
"אני רוצה שיראו בי כתובת, שידעו שהכנסת היא לא מקום שאי אפשר להגיע אליו. אשתדל לקדם חוקים שיכולים לסייע, ולעלות על סדר היום נושאים עם משמעות חברתית. נהוג לומר שהשבע לא מרגיש את מי רעב, אבל אנחנו כאן בהחלט כדי לדאוג לאחר. בלילה שבו הושבעתי לכנסת אבא אמר לי: 'אל תשכח את האזרח הפשוט, את האזרח הקטן'. אחרי הכול, בשבילם אנחנו נמצאים פה, כדי לעזור להם'".