יצחק אלחנן ספקטור
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הרב יצחק אלחנן ספקטור היה רבה הראשי של קובנה.
- "קורות עמינו וקורות תורתינו הקדושה אחוזות ומשולבות יחד ועומדות ומתקיימות בנסים נפלאים מגולים או מכוסים"
- "כאשר הקים לנו ה' תמיד מושיע ורב בכל העתות בצרה לתשועתנו החמרית כן הקים לתורתנו מושיעים להעלות אורה בטרם תחשך"
- "באור תורה - השתמר תמיד אור ישראל"
- "נשמת ישראל - היא תורתו"
- "לא יתכן קיום התורה ועמידתה בישראל בלי גבורים אדירים במלחמתה, יודעי בינה לחשוף שפוני טמוני עמוקותיה מים התלמוד. רק שרי קדש כאלה עמדו לישראל מעולם להציל את התורה מהשכחה האורבת עליה, ומבלעדי גדולי תורה גאוני הוראה תורה מה תהא עליה?!"
- מצות תלמוד תורה דרבים, העולה בערכה על כל המצות, היא גם אינה מצוה פרטית - כי בכל מקום אשר תזרח שמה קרן אור התורה תשלח פארותיו, ועד קצוות הארץ שולחת היא קרני אורה ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם. על כן, מצות למוד התורה היא מצוה כללית המגעת לכלל אומתנו".
- "נבקש מכם אדונים יקרים חוסו נא על תורתנו הקדושה חוסו נא על שם ישראל זכרו נא את אבותינו הקדושים אשר העלו נפשם על מוקד ואשר נשפך דמם כמים למען התורה והמצוה..."
- "רק מאת הישיבות הגדולות שהיו בעמנו מעולם יצאה תורה לישראל, שהיא הרוח החיה בעמנו"
- "הכל יודעים כי חיינו ואורך ימינו, היא רק תורתנו הקדושה, הכתובה והמקובלת בידינו, עליה מסרנו נפשנו תמיד".
- "תמיד התאמתה בנו נצחיותנו הקשורה בנצחיות התורה"
- "בכל עת ובכל מקום שעזבו את התורה, אם מפני גזירות חיצוניות, או מפני הסתות ופתוים של מכחישי התורה שבע"פ שבקרבנו, נעזבו הם ממנה וכלו מאליהם".
- "התורה הזאת שעליה מסרנו נפשנו תמיד והיא שעמדה לנו לחיותנו היא רק התנ"ך המשנה הגמרא וכל מדרשי חז"ל והפוסקים. ועסק התורה, הוא הלמוד על מנת לעשות ולקיים את כל חקיה ומצותיה במעשה ובפועל, לפי ההוראה של מפרשי חז"ל המקבלים האמתיים, וכמו שמברכים לעסוק בדברי תורה ולא למוד גרידא כפי דעת המשובשים ר"ל שהתורה היא רק ברוח ולא במעשה ח"ו".
- "רק אלה שעסקו בתורה המקובלת שבידינו והחזיקו לומדיה שהתנהגו בדרך אבותינו מעולם הם שנשארו לפליטה גדולה. ולא כן כל אלה הכתות כהצדוקים וכמה מיני מינים שהתחכמו או הרשיעו לשנות צורת ישראל ותורתו ממטבע שטבעו חכמינו הקדמונים, מראשי חכמי המשנה, עד הפוסקים כבר כלו או מתדלדלים והולכים לכליון, ולא השאירו רק שמם לקללה וע"כ רק עסק התורה והחזקתה היא נפש אומתנו וחיותה".
- "כל מצוה וכל מדה טובה שמחזיקים ומתנהגים בה היא נותנת חיים ותקומה לאומה הישראלית, אבל רק אם היא מתקיימת כדת התורה ובשביל התורה..."
- "דברי אמת וצדק הללו שהתורה והחזקת לומדיה ברבים היא חיינו ונצחיותנו וכל תקותנו בזה ובבא כולה בה הדברים הללו שהיו גלוים וידועים לרבנן ותלמידיהון, הם שהעירו לבבותיהם של כל גדולי אומתנו מעולם, להרביץ תורה ברבים להגדיל ולהאדיר כמותה ואיכותה בתלמידים רבים. ובפרט לעתות בצרה בעת שחשכו עיניהם של ישראל מגזירות קשות ורעות, שראו בהן יד השם על עזבם את תורתו - כמו שכתוב על מה אבדה הארץ וגו' על עזבם את תורתי. ואמרו בפתיחתא איכה רבתי אימתי ובו' בשעה שישראל משליכים דברי תורה לארץ כו' כל זמן שקולו של יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כו'".
- "ריב"ז השתדל להציל את יבנה וחכמיה בידיעתו כי בהצלת התורה והחזקתה יציל את האומה כולה".
- "התורה שאינה נופלת תחת הזמן והמקום - היא תחיית כל מחזיקיה בכל זמן ובכל מקום".
- "עמדו להם לישראל הישיבות שבבבל - נהרדעא ופומבדיתא בזמן התלמוד, ואחריהם בזמן רבנן סבוראי והגאונים, וכן הלכה תורה בגלות - לספרד, צרפת, ואשכנז, ולא פסקו ישיבות. שכל ישראל ספקו מזון לתלמידים מעולם...".