יצחק גרשון
איש צבא ישראלי, קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף
יצחק (ג'רי) גרשון (נולד ב־1958), צמח בשורות חטיבת הצנחנים ופיקד עליה. אלוף בצה"ל, כיהן כמפקד פיקוד העורף בזמן מלחמת לבנון השנייה.
אמרותיו
עריכה- "מטרתנו לכבוש שטח, לנוע מהר. לא להתעכב ולא להתברבר על כל מחבל שיירה עלינו. אם תהיה היתקלות מלפנים אני אתן הוראה 'קדימה הסתער!' ואז כולם קדימה במכת אש רצחנית. אף אחד לא יורד במקום ולא נשכב. אם מישהו מפחד - אל תרדו עליו, כי תכניסו אותו עוד יותר להלם. לכולנו זו המלחמה הראשונה." ~ מתוך התדריך שנשא כמפקד פלוגה בגדוד 890 של הצנחנים בפני לוחמי הפלוגה בטרם ביצוע הנחיתה בחוף האוואלי במלחמת לבנון. פורסם בעיתון "במחנה", 06.06.2012, עמוד 19.
- "כמעט לא שמתי לב לטיל שעף לי מעל הראש. תוך כדי תנועה בראש הכוח של פלוגת מאי בגדוד, יצא מולי מחבל ממש מתוך בור. ראיתי שהוא מחזיק אר־פי־ג'י ביד, ותקעתי בו שני כדורים באופן אינסטינקטיבי, ואז נשכבתי על אדמה. רק בדיעבד סיפרו לי החיילים שהטיל שהוא ירה עף לי מעל הראש." ~ על פעולת מיידון (ראיון).
- "כמה שניות אחרי ההיתקלות הסתערנו על העמדה של אנשי החזבאללה וזרקנו לתוכה רימון. אחר כך עברנו לעמדה סמוכה שגם לתוכה השלכנו רימון, אבל מחבל שהיה בה תפס את הרימון והשליך אותו לעברנו בחזרה. אף אחד מאיתנו לא נפגע כתוצאה מפיצוץ הרימון לידינו, וזרקנו עוד רימון לתוך הבור, אבל גם הוא חזר. בשלב הזה החלטתי לשבור את המנוף של רימון זרחן, כדי לבטל את זמן ההשהיה, למרות שזה אסור מבחינה בטיחותית, וזרקתי גם את הרימון הזה לתוך הבור. הפעם הרימון לא חזר, והסתערנו על העמדה ביריות." ~ על פעולת מיידון (ראיון)
- "הקרב במיידון היה כמו הקרב על גבעת התחמושת, רק שלאויב היה הרבה יותר נשק." ~ על פעולת מיידון (ראיון)
- "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת." ~ בהרצאה על פעולת מיידון. מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001.
- "אם ישאלו אתכם ויבקרו אתכם על הפעילות שלכם, על המאבק בטרור, נסו להסביר את חשיבות והיקף העשייה, אבל אל תשלו את עצמכם שיש מי שמבין במה אתם עוסקים כדי להבטיח את שלום מדינת ישראל. הסבירו, והמשיכו בדרך הצודקת." ~ בטקס הפרידה מהפיקוד על אוגדת איו"ש (מקור)
- "במישור המבצעי־טקטי שבו נפגשים ל(קרב) דו־צדדי הלוחם הישראלי והפלשתינאי, אנחנו חייבים תמיד לנצח. יש לנו מחויבות מקצועית, מוסרית וערכית לעשות את זה, לפנינו מרחב כמעט בלתי מוגבל של אפשרויות. אם ננצח נקודתית יהיו לזה, אני מאמין, השלכות על הפתרון הכולל. המשימה שלנו היא לאתר פעילות חבלנית, ליצור איתה מגע, לסכל ולהשמיד אותה. אין לי שום טענות לא לדרג הצבאי ולא המדיני. חופש הפעולה שניתן לי הוא מלא." ~ על הלחימה באינתיפאדת אל-אקצה. מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001.
נאמר עליו
עריכה- "האירוע המעצב שלו הוא הפשיטה על בסיס חזבאללה במיידון במאי 88'. המבצע שבו פעל צה"ל לראשונה מעבר לרצועת הביטחון, ובהיקף חסר תקדים, נגד הארגון השיעי שהחל לבסס את אחיזתו באגף המזרחי של דרום לבנון. לפחות ארבעים אנשי חזבאללה נהרגו בקרב שהוביל סא"ל יצחק גרשון (ג'רי), אז מפקד גדוד 202 של הצנחנים. מפקד הפעולה היה שאול מופז, מח"ט הצנחנים אז, והיום הרמטכ"ל. חיילי הגדוד צעדו ליעד 12 ק"מ וכשחזרו נשאו עמם שלושה חללים, סמל מרקו ברנשטיין, חוקר השבויים סרן בועז רביד והמ"פ הנערץ סרן ציון מזרחי. לבית חולים רמב"ם הובאו חמישה עשר פצועים. 'הרימו את הראש והיו גאים במה שעשיתם, אפשר להיות עצובים אבל לא צריך לבכות', אמר גרשון למראה הפרצופים הדומעים. אלה שהיו לצדו במיידון מלאי שבחים על קור הרוח, המעוף והתעוזה שגילה תחת אש. במהלך ההסתערות הוא אף הופתע מטווח שני מטר על ידי לוחם חמוש באר־פי־ג'י והקדים אותו בשבריר שנייה. מבחינתו של גרשון, פעולת מיידון היא כרטיס הביקור שלו. באחת ההרצאות שלו על הפעולה שמעו אותו אומר: 'מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת'." ~ מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001
- "נהניתי ולמדתי להכירך. המקוריות, היוזמה והדבקות במשימה הן רק חלק מהתכונות הבולטות שלך. אתה אדם רגיש עם נשמה המסוגל לאחד סביבך צוות ולהובילו להישגים רבים. האגף השקט של החרמון איפשר לי כמפקד אוגדה לעסוק בנושאים אחרים. קבל את הערכתי על העבודה הרבה ובמיוחד על ההישגים המדברים בעד עצמם." ~ האלוף במיל' משה עברי סוקניק במכתב לגרשון עם סיום תפקידו כמפקד חטיבת החרמון. מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001.
- "בתרגיל החטיבתי הראשון שלו כמח"ט הצנחנים הוא נקע את הרגל לאחר צניחה לא מוצלחת בצאלים. 'שיט, הלך האימון', הוא קרא מרוב תסכול. חייל שצנח בקירבתו ולא ידע מיהו גער בו למשמע הדברים: 'מה שיט? תגיד תודה שבזכות המכה הכול עכשיו מאחוריך'. הוא היה ממשיך לרדת עליו לולא הבחין שהוא מדבר עם המח"ט." ~ מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001
- "'אל תספרו לי על בעיות, דברו איתי על אתגרים', נודע גרשון באמירת המחץ שלו בחטיבה. בתגובה קם קצין אספקה באחת הישיבות והכריז: 'יש לנו אתגר עם שקי שינה'." ~ מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001
- "הוא התגייס לסיירת שקד בפברואר 77' וכבר בטירונות הצמיד לו סמל המחלקה את הכינוי המזוהה איתו יותר מאשר שמו." ~ על הדרך בה קיבל את כינויו "ג'רי". מתוך כתבתו של אביחי בקר, "למה דווקא ג'רי", הארץ, 10 באוגוסט 2001
- "במהלך מלחמת לבנון השנייה נדהם אלוף פיקוד העורף ג'רי גרשון לגלות שבצפת חסר מזון. כשביקש מהמטכ"ל משאיות לחלוקת האוכל, אמר סגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי, 'אני מקווה שאף אחד פה לא עושה משהו שאינו במסגרת תפקידו'." ~ (מקור).
