- "הם לא עובדים עם שכל, אנחנו לא עובדים עם שכל, שני שבטים של גורילות שמכים אחד בשני."
- "'אני מתגעגע אליך' היה אומר בילדותיות בטלפון, ולא הבנתי שמישהו יכול באמת לאהוב אותי ככה. עד שהפסיק."
- "בשנה שעברה, כשאבא שלך היה פה, הוא פיתח דעה אחרת לגמרי על היחסים בין ערבים ליהודים."
- "כשהגעת לעבוד פה, הייתה לך על האוטו המדבקה עם העננים הלבנים בשמיים הכחולים ומלאכי מרום מרחפים ביניהם."
- "בשביל ירושלמית כמוני הים היה פלא, לא הפסקתי להתרגש ממנו."
- "ניערתי מעליי את המחשבות האלה והשתדלתי להסתכל על הנוף בלי פוליטיקה ובלי פחדים."
- "תמיד היו בינינו יחסים יפים, אף פעם לא ממש רבנו, רק התרחקנו עם השנים."
- "המים היו שקטים וכבדים כאילו עשויים מדבש. נכנסתי לשחות. עברתי את שורת המתרחצים וחתרתי לעבר שובר הגלים."
מפלצת הזיכרון (2017)
עריכה
- "אהבתי לקרוא ספרים על דמויות ואירועים היסטוריים; הם הרגיעו אותי כי הכול בהם חתום וסופי, דבר לא יכול להשתנות."
- "התייראתי מפני ההיסטוריה המודרנית, שנראתה לי כמפל אימתני השוצף בעוצמה אדירה. חיפשתי חיי מרגוע ושלווה שיעסקו בתקופות קדמוניות שתולדותיהן חתומות וסגורות ואשר אינן מעוררות רגשות מיוחדים אצל איש."
- "שאפתי לתת להם תמצית חדה וברורה של התמונה הגדולה, המלאה באין־ספור פרטים, לאחוז בכמה צירי עלילה, הרי אם אעסוק בכל אחת מעלילות המשנה, הם ילכו לאיבוד."
- "לעתים תפסו אותי פנים מעניינים של אחת הנערות או אחד הנערים או שאלה נבונה שנשאלה, אך בדרך כלל הכיתות באו והתחלפו באחרות בלי להותיר בי רושם מיוחד."
- "עוד לא ראיתי חייל אחד שפעל בקרב מתוך ערכים. בקרב מנהלים אותנו פחד, שנאה וגם נאמנות לחברים."
- "לא מספיק שתתנו לחייל שלכם פקודה להרוג: אתם צריכים לשחרר אותו מייסורי המצפון."
- "מה שגאון כמו מוצרט מסביר על הקיום שלנו בכמה צלילים, אנשים רגילים כמונו לא יכולים לומר באלפי מילים."
- "כל דבר שמפעילים מרחוק עם כפתורים הוא טבעי בשבילם. אין להם בעיה להרוג מרחוק, זה כמו משחק. אבל לפגוע מקרוב, זה כבר סיפור אחר לגמרי."
- "אני לא השמאלני הטהור ששמר על תום."
- "אני פרשן רע של הספרים שלי ופסיכולוג רע של עצמי. תמיד קשה לי לדבר עליהם."
- "אני לא פציפיסט ואני שמח שאני אדם כותב. זה מאפשר לי להגיד דברים מורכבים יותר רגשית ואידיאולוגית."
- "שנאה היא לא בהכרח דבר רע. לעתים יש בה תועלת להתנעת תהליכים חברתיים ולהגשמת אידיאולוגיה. השאלה היא היכן עובר גבול חופש הביטוי, המאפשר ביטויי שנאה כה חריפים."