כתב הסובלנות

כתב הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא כינוי לסדרת צווים שהוציא הקיסר יוזף השני בשנים 1781–1782.

כתב הסובלנות, 13 באוקטובר 1781

מתוך כתב הסובלנותעריכה

  • "שמנו לנו, כאחת ממטרותינו החשובות, שכל נתינינו, ללא הבדל אומה ודת, לאחר שהם מתקבלים ונסבלים במדינותינו, ייקחו חלק במשותף באושר הציבורי אשר אנו דואגים להגדילו, ייהנו מחירות בהתאם לחוק ולא ייתקלו בשום מניעה להשגת קיומם ולהגדלת חריצותם הכללית בכל דרך מכובדת."
  • "אין הם מהווים קהילה ממש בהנהגתו של ראש מבני אומתם, אלא כל משפחה לחוד תיהנה בשלווה מהגנת חוקי המדינה לפי הסובלנות שניתנת לה על ידי הממשלה."

נאמר עליועריכה

  • "בבואו לשנות את מעמדם של היהודים חברו אצל הקיסר הצעיר והנמרץ רגישוּת יוצאת דופן למעמדם של המיעוטים השונים באימפריה, עניין רב בטיפוח תרבות הנאורוּת ושאיפה לייעל את המדינה באמצעות הנהגתם של סדרים אחידים לכלל האוכלוסייה והידוק הפיקוח של מערכת הפקידוּת." ~ שמואל פיינר (מקור)
  • סובלנות נוסח יוזף הגיעה אפוא כעסקת חבילה: מצד אחד הטיעון שיש להעדיף את רווחת הכלל על פני אידאלים דתיים הובילה לרצון לקדם מדיניות אוהדת כלפי היהודים. מאידך גיסא, אותה מדיניות הייתה מותנת בנכונותם של היהודים לתת כתף ולקבל על עצמם זהות אזרחית, מתוך טשטוש הזהות היהודית." ~ נועם פלאי