לאשה

שבועון ישראלי

לאשה הוא שבועון ישראלי.


  • "במשך השנים חל שינוי גם באישה הישראלית וגם בעיתון ואנחנו מטפלים במכלול של נושאים כמו דיני עבודה, עוסקים הרבה באיכות־חיים ומשלבים בין קריירה והתפקידים המסורתיים של האישה. הנוסחה של 'לאשה' היא העברת מסרים באמצעות סיפורים אישיים, הבאת מידע לקוראות באמצעות מדורים מקצועיים והצצה לעולם הזוהר, כאן ובחו"ל." ~ מרים נופך-מוזס
  • "העיתון השתנה מהקצה אל הקצה בשנים האחרונות, אבל בארץ שוביניסטית כמו ישראל יש משהו שמתנשא על נשים ולא מכבד אותן. לכן מראש מי שקורא את 'לאשה' – זה לגנותו. לא שמעתי שמגנים גברים שקוראים ירחוני רכב, למשל, אבל כשאשה קוראת על זוגיות, גידול ילדים ובישול, זה לא מספיק מכובד. בחו"ל זה לגמרי אחרת, מאוד נחשב להביא הביתה את 'ווג', 'אל' או 'מארי קלייר'." ~ אורנה ננר
  • "שורה של מחקרים הובילו אותנו להתמקד באסטרטגיה שבבסיסה הגישה שלאשה הוא עיתון של שעות פנאי. למעלה משני שליש מהקוראות לוקחות אותו למיטה או לקריאה לפני השינה. זו חבילת כיף ומגזין פנאי מובהק. אנחנו רוצים להיות כמו חברה שמעדכנת אותך. ביקשנו לחזק תדמית שזהו עיתון שחוצה מעמדות גיל ומוצא." ~ חנה רוה
  • "פעם לא הייתי פותחת עיתון "לאשה" אפילו במספרה. אצל רופא השיניים אולי כן. ממילא באתי לסבול. כמו רוב חברותי וסנוביות אחרות, חשבתי שמדובר בחומר נחות. היום אני אני קוראת אותו בהחלט לא רק במספרה." ~ צפי סער
  • "אני חייבת להודות שזה מרגש אותי בכל פעם מחדש להצטלם למגזין 'לאשה'; בסך הכול מדובר במגזין שכולם מכירים ובכלל הוא גם הכי ותיק אם אני לא טועה." ~ ירדנה ארזי
  • "עברתי ב'לאשה' חוויה ארוכת שנים, מאתגרת, מספקת ומרגשת. אבל זה לא זמן לסיכומים מבחינתי, שכן אני נשארת במעגל העשייה." ~ דליה בן ארי
  • "הקהל של שני העיתונים שונה מאוד. הקהל של לאשה עממי, בכל הגילים. זה שבועון נשים של העם. 'את' עיתון יותר גבוה גם במיצוב ובפורמט, וגם בהתייחסות לשכבת נשים יותר בוגרת בחתך סוציודמוגרפי יותר גבוה. ההבדלים הללו ניכרים, וגם שפת הפרסומות מבטאת זאת." ~ איילה רהב
  • "ספיר קופמן עבירה לי את הכתר שלה, ואחרי הזכייה הוציאו אותי עם טנדר משטרתי היישר לצילומי שער ל'לאשה'. לא הבנתי מה קורה איתי." ~ הילה קלמן
  • "עברתי ב'לאשה' חוויה ארוכת שנים, מאתגרת, מספקת ומרגשת. אבל זה לא זמן לסיכומים מבחינתי, שכן אני נשארת במעגל העשייה." ~ דליה בן ארי
  • "כשאת קוראת "לאישה", אין לאן לברוח, תמיד יהיה בו איזה סיפור עצוב מאוד, עשר עצות לטשטוש עיגולים שחורים מתחת לעיניים, וכתבות שמסבירות איך לבקש העלאה מהבוס או לאפות עוגת מוס בחמש שכבות." ~ גלי וולוצקי
  • "ידעתי שהשתתפות בתחרות מלכת היופי, הריאליטי של אז, תפתח לפניי את השוק, ואיך שהוא נבחרתי להיות בין עשרים המועמדות הסופיות שתמונותיהן התפרסמו שוב ושוב ב'לאשה'." ~ ליאת רון
  • "הצעתי שנעשה מדור על איך לעשות דברים בבית מחומרים זולים, וכך התחלתי לעשות את מה שרציתי, אבל לא חשבתי על עצמי במונחים של מחדשת וממציאה. בדיעבד, ברור שחידשתי והנושאים האלו הפכו להיות התשתית של העיתון כמו שהוא היום." ~ דליה למדני
  • "ישנן בנות, ישנן בנות / אשר קוראות ללא בושה / את השטויות ב'לאשה' / וזה, אם תשאלו אותי / כל עולמן התרבותי." ~ מתוך השיר "ישנן בנות" מאת יורם טהרלב

ראו גם

עריכה