להיתקל באושר
להיתקל באושר (באנגלית: Stumbling on Happiness) הוא ספר מאת הפסיכולוג דניאל גילברט (Daniel Gilbert) שיצא לאור ב־2007.
- "מה הייתם עושים אם ברגע זה היו מודיעים לכם שאתם עומדים למות בעוד עשר דקות?"
- "במקום להתענג על היענות למאוויי הרגע אנחנו מגלים אחריות לרווחתו של האני שלנו בעתיד."
- "הטעויות שאנחנו עושים בניסיון לדמיין את עתידנו האישי חוזרות על עצמן בשיטתיות ונענות לחוקיות קבועה. גם הן מתחוללות על פי דפוס קבוע החושף בפנינו את היכולות והמגבלות של ראיית הנולד."
- "אנחנו יודעים כמדומה מעט כל כך על לבם ונפשם של האנשים שאנו עתידים להיות."
- "אנחנו חושבים על העתיד בדרך שאף בעל חיים אחר אינו מסוגל לה ולא עשה אותה או יעשה אותה אי פעם. והמעשה הפשוט, הנפוץ והשגרתי הזה הוא המאפיין המגדיר את האנושיות שלנו."
- "לראות משמעו לחוות את העולם כפי שהוא, לזכור משמעו לחוות את העולם כפי שהיה, אבל לדמיין – אה, לדמיין – משמעו לחוות את העולם לא כפי שהוא או כפי שהיה אי פעם, אלא כפי שהוא עשוי להיות."
- "הילד מסוגל לחשוב רק על הדברים כפי שהם, ואילו המבוגר מסוגל לחשוב על הדברים כפי שיהיו."
- "תכנון מצריך הצצה לעתיד, וחרדה היא אחת התגובות האפשריות להצצה הזאת."
- "מהו הקשר הקונספטואלי בין חרדה לתכנון? מן הסתם, שני המושגים קשורים קשר הדוק לחשיבה על העתיד. אנחנו מרגישים חרדה כשאנחנו צופים שמשהו רע יקרה, וכדי לתכנן אנו מדמיינים איך ישתלשלו פעולותינו לאורך זמן."
- "בדרך כלל אנשים המבקשים לטפל באי־היכולת להפסיק לחשוב על העתיד הם אנשים המודאגים ממנו ולא מתבשמים ממנו."
- "למה אנחנו לא יכולים פשוט להיות כאן עכשיו? איך זה שאיננו יכולים לעשות משהו שדג הזהב שלנו עושה בקלות כזאת? למה מתעקשים מוחותינו להשליך אותנו לעתיד, כשיש לנו כל כך הרבה חומר למחשבה ממש כאן, היום?"
- "התשובה הברורה והפשוטה ביותר על השאלה הזאת היא שמחשבה על העתיד עשויה להסב עונג... דחיית הנאות היא דרך יצירתית לסחוט פי שניים מיץ מחצי כמות פרי. למעשה יש אירועים המענגים בדמיון יותר מאשר במציאות ובמקרים כאלה אנשים עשויים להחליט לדחות את האירוע לעד."
- "ידע הוא כוח, והסיבה החשובה ביותר להתעקשותו של המוח שלנו לדמות את העתיד, גם כשאנחנו מעדיפים להיות כאן עכשיו וליהנות מחיי רגע של דג זהב, היא שהמוח שלנו רוצה לשלוט בחוויות המצפות לנו."
- "אנשים שואבים סיפוק מיישום השליטה – לא רק בזכות העתיד שהם קונים, אלא לשם היישום עצמו. השארת חותם – לשנות דברים, להשפיע על דברים, לגרום לדברים לקרות – היא כנראה אחד הצרכים היסודיים שהטבע העניק למוחות האנושיים, וחלק ניכר מהתנהגותנו מגיל הינקות והלאה הוא ביטוי של הרצון הזה בשליטה."
- "תחושת השליטה – אם אמיתית או מבוססת על אשליה – היא אחד היסודות של בריאות נפשית."
- "לפיכך, אם השאלה היא 'למה שנרצה לשלוט בעתידנו?', התשובה הנכונה במפתיע היא שזה נותן לנו הרגשה טובה, נקודה. ההשפעה מתגמלת. תחושת החשיבות מסבה לנו אושר. הפעולה של ניווט סירתנו במורד נהר הזמן היא מקור עונג, ולא משנה מהו יעדנו."
- "תוצרי הדמיון אינם... נו, דמיוניים במיוחד, ולכן העתיד המדומיין שלנו נראה לעתים קרובות דומה כל כך להווה המוחשי."
- "הדמיון מתקשה לומר לנו מה נחשוב על העתיד כשנגיע אליו. אם קשה לנו לחזות אירועים עתידיים, הרי שקשה שבעתיים לחזות איך נראה אותם כשיתרחשו."