מאיה בז'רנו

משוררת ישראלית

מאיה בז'רנו (נולדה ב־1949) היא משוררת וסופרת ישראלית.

מתוך שיריה

עריכה
  • "דִּמְמַת הַטֶּבַע הַמְּטֻפָּח רוֹחֶשֶׁת מַרְפֵּא לֹא נִרְאֶה."
  • "שִׁמְשָׁה בּוֹהֶקֶת אוֹר עַרְבַּיִם, הַמְּאַפְשֶׁרֶת אֶת דַּרְכּוֹ בִּנְדִיבוּת."
  • "ֶׁיִּפֹּל בְּאַקְרַאי עַל אַפּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ, עַל רֹאשׁוֹ, אוֹ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל נוֹסַעַת יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹטוֹבּוּס."
  • "הַיֹּפִי לְלֹא מַאֲמָץ, מִתְהַלֵּךְ וְנִמְצָא תָּמִיד, כָּל עוֹנָה בְּאֵיזוֹ שִׁפְעָה אֱלֹהִית מְבֹרֶכֶת שֶׁל פְּרִי טוֹב, וְעֶדְנָה וּנְקִיּוּת."
  • "הציפור שר ומאזין / מופת שירתו טמון כנצח בראשו / הוא שר ומאזין לעצמו / מוחק ומשנה מתקן לפי השמיעה / בבדידות; מכונת השירה התמימה / מופלאה לעצמי."

היופי הוא כעס (2001)

עריכה
 עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – היופי הוא כעס
  • "כל קיומנו באור ובצל."
  • חיים צריכים הבטה לרווחה."
  • כעס מייפה, הכעס המופנם והחרישי."
  • "לשיר ולראות, לדבר ולחשוב מאמצע של מישהו אחר."

פרוזה

עריכה
  • "היה זה אביה, שביקש לחיות על שפת הגבול, בפאת השדה הרחב, לחוש את מרחבי מולדתו האבודים שנותרו בניכר."
  • "אצלה החומות אינן נראות, הן אינן, אלא מרחבים פתוחים פתוחים בלי מעצור. והיא כמהה לחומה רק לה. לא מאבן הן החומות הללו."

אמרותיה

עריכה
  • "ירושלים פיתחה וחידדה בי את התחושות והרגישויות. אהבתי מאוד לשוטט בה, הנופים שלה נתנו לי השראה, חשתי את הדרמטיות שבה ואת הקיצוניות."

נאמר עליה

עריכה