מיגו הוא ספר שירים מאת חדוה הרכבי שיצא לאור ב־2018.

עטיפת הספר

  • "לקוות ולקוות ולקוות, לא להפסיק לקוות."
  • "וְלִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ. מַמָּשׁ. לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ מַמָּשׁ."
  • "תמיד לובשים בגדים שחורים, אבל בפנים הם מרגישים שַׁלְוָה גמורה."
  • "למחֹק את העובדּוֹת – אתה זוכר? – אחר כך יצאנו לריצת ערב."
  • "כמה אוהַבְךָ. כמה אינני חסרה דבר. כמה נחה דעתי: אתה מרהיב. אתה מואר, בלתי נתפס. חד־פעמי."
  • "הייתי בחנות בגדים. רציתי שרוכים. אחר־כך הייתי בהופעה של פנקיסטים. החלפתי שמלה, גרבי משי, ז'קט, מַגָּפַיִם, כפפות."
  • "הִסְתַּכַּלְתִּי בַּשָּׁטִיחַ. הַחֶדֶר נֶהֱפַךְ לְאָחוּ. וַאֲנִי, בְּשִׂמְלַת מֶשִׁי שְׁקוּפָה מַבְרִיקָה, רוֹקֶדֶת עַל הַשָּׁטִיחַ, רוֹקֶדֶת בָּאָחוּ, רוֹקֶדֶת נִרְקֶדֶת מֻרְקֶדֶת."
  • "הוֹ מִיגוֹ, / נָע־וָנָד שֶׁכְּמוֹתְךָ, / הַיֶּלֶד הַיּוֹתֵר מִכֹּל."
  • "הַלֹּא מוּדָע הוּא חוּלִיגָן. / הַלֹּא מוּדָע הוּא חַיָּתִי. / לֹּא מוּדָע הוּא פָּרָדוֹקְס. / הַלֹּא מוּדָע הוּא הֶכְרֵחִי."
  • "לָמַדְתִּי לִנְסֹעַ בְּכָל מִינֵי מְהִירֻיּוֹת."
  • "חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. רָחַצְתִּי אֶת הַכֵּלִים. שָׁטַפְתִּי אֶת הָרִצְפָּה. סִדַּרְתִּי אֶת הַמַּצָּעִים. הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַשַּׁח עַל הַשֻּׁלְחָן. תּוֹרְךָ."
  • "מְצִיאוּת אַחַר מְצִיאוּת נִדְחֶקֶת לְתוֹךְ שֶׁבֶר כְּלִי וְנוֹסַעַת."
  • "עַל זֶה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: בָּרֶגַע שֶׁהַמְּצִיאוּת לְבוּשָׁה פִּרְחֵי בָּר, רוֹקֶדֶת בְּתוֹךְ חַלּוֹן רַאֲוָה מוּאָר, הוֹזָה, מְרִיעָה, מוֹחֵאת כַּפַּיִם, מַרְעִישָׁה יוֹתֵר מִדַּי, מִתְפָּרֶצֶת בִּבְכִי, נִרְגַּעַת, אוֹסֶפֶת אֶת עַצְמָהּ, חוֹזֶרֶת חוֹזֶרֶת חוֹזֶרֶת, וְכָל הָעֶרְגָּה שֶׁלָּהּ לִהְיוֹת כַּפְתּוֹר, לוּלָאָה, רִקְמָה - לֹא מְשַׁנֶּה מָה -"
  • "אֲנִי אוֹמֶרֶת 'נִפְלָא. נִפְלָא. נִפְלָא. נִפְלָא. זֶה נִפְלָא - הַצִּמָּאוֹן הַחֶסֶר הַדִּמְיוֹן הַהִשְׁתָּאוּת הַשִּׁכָּרוֹן הָאֹשֶׁר הַהִלָּה."

נאמר עליו

עריכה
  • "מיגו הוא המאהב המושלם, ואולי הבן של הדוברת בשירים. אין לכך חשיבות, מכיוון שהוא מעורר השראה לאחדים משירי האהבה היפים ביותר... על הכול מרחפת הנימה השירית המדהימה של הרכבי, שמזמינה את קוראיה לחגיגה של מילים." ~ יותם ראובני