יותם ראובני

יותם ראובני (1949–2021) הוא משורר וסופר ישראלי.

יותם ראובני, 2000

מתוך שיריו

• "אולי אכתוב את מה שלא שכחתי."
• "התשוקה הזו לצאת אל עיר זרה."
• "כל הלילה הלכתי ועכשיו אני חוזר."
• "גודל הלב הוא כגודל האגרוף."
• "לא תמיד המשורר חי בתוך השיר."
• "עכשיו מציקה ההיעדרות הגמורה של ההחמצה."
• "השעה הכי יפה שידענו. השעה הכי יפה שנדע."
• "אדם חוזר מן המסעות, מן המסעות אשר ייחל, מן המסעות אשר תיכנן."
• "הַחֲזָרָה הַנִּצְחִית הִיא הַהֲגִירָה הַנִּצְחִית הִיא הִתְרַחֲשׁוּת הַזְּמַן."
• "יְמֵי עֲלוּמִים הֲלוּמִים מֵאַלְכּוֹהוֹל וּמִין."
• "מַקְשִׁיב לְקוֹלֵךְ כּוֹתֵב אֵת הַמִּבְרָק וְהוֹלֵךְ אֵל חַיַּי."
• "פעלתי בשליחות החיים בשליחות האהבה ומה שאמרו עלי מסביבי לא שינה."
• "אֲנִי תָּמִיד כָּזֶה: לוֹקֵחַ מַשֶּׁהוּ מִן הַקַּיָּם, גּוֹרֵר אוֹתוֹ אִתִּי וּכְשֶׁהוּא שָׁבוּי אֲנִי דּוֹהֵר וְאָז אֲנִי שָׁקוּל כְּנֶגֶד הָעֶרְגָּה."
• "בְּלִי שֶׁתַּסְפִּיק לִרְאוֹת

אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁפִּרְסַמְתִּי בִּדְפוּס,

בְּלִי שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ נֶעֱקַרְתִּי וְהָיִיתִי לִמְהַגֵּר

בְּלִי שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ הָיָה לִי טוֹב

בְּלִי שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ הָיָה לִי רַע

וְאֵיךְ הָיִיתִי בּוֹכֶה עַל הַכַּר בַּחַלּוֹן

שֶׁפָּנָה אֶל מִגְרַשׁ הַזְּאֵבִים, בּוֹכֶה

שֶׁאִמָּא מֵתָה וְלֹא תִּשְׁמַע אוֹתִי וְלֹא תִּרְאֶה."

מתוך ספריו

• "הוא היה פותח את הספר בעמוד אקראי וממשיך לקרוא משם, כמי שנכנס לבית מוּכר ויודע איפה מונח כל דבר."
• "העיר החדשה נראתה נקייה בגניה וברחובותיה הישרים והרחבים, ונדמה היה שאין פשע ואין קנאה, ואין רוע ואין אלימות, רק בניינים יפים."
• "התנערתי מן היקום המקביל הזה, שקיים, כי אחרת לא הייתי יכול לראותו, שקיים כפי שכל דבר שאנחנו מדמיינים לעצמנו קיים, כי אחרת איך היינו יכולים לדמיין לנו אותו? הדמיון האנושי איננו אלא מסע, באמצעים דמיוניים, אל המחוזות שבהם קיימים היצורים והדברים הדמיוניים."

פשר המעשים (2005–2006)

• "בוחנים את המעשים, מסתכלים שוב ושוב בכל תיבת האירוע, כאילו הייתה תיבת פנדורה שדבר לא ייצא ממנה לעולם, מתוך תקווה או אשליה עצמית כי משהו בכל זאת יימצא ויתפרש."
• "מה קרה למעשה הבנייה של הבנאי, שהבניין הוא התוצאה שלו, לאחר השלמת הבניין?"
• "נראה כאילו כבר אין שום גבול בינך ובין הגיבורים שלך, ואת מעין סך-כול שלהם."

האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן (2015)

דף ציטוטים מורחב – האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן

• "העבד מרצון של המאה ה־21. בשביל כסף הוא יעשה הכול."
• "מותו הפתאומי של אריק איינשטיין שחרר אותי מאימת המוות והדיכאון."
• "התינוק שנולד ביום שישי, 2 בדצמבר 1949, לא ידע שהוא הולך לדבר עברית או לחיות באשדוד."
• "בכל שלב בחייו של הבורגני, העתיד הוא העיקר. חייו נחשבים רק במידה שבה הם מביאים את העתיד. הוא צריך רק מה שהעתיד צריך."

אמרותיו

• "ההתמכרות הקשה והמופלאה מכול, ההתמכרות שלנו לעבר."
• " עד היום לא החלטתי מה אני רוצה יותר לכתוב, פרוזה או שירה."
• "ברגעים שאני כותב אין פחד ואין מוות. יש איזו קרבה לאלוהים. למשהו נצחי. זה מה ששירת אמת עושה: משתדלת להתקרב לנצחי עד כמה שאפשר."
• "חבל ששר החינוך לא החרים שום ספר שלי. כי זאת הפרסומת הגדולה יותר מכל הראיונות והפרסים גם יחד."
• "כמו כל בן שישים, אני לנצח בגיל של התיכון אלא שהביצועים אחרים. הגוף הולך לפי קצב אחר, מפותל יותר, יותר של פרוזה, של זרם תודעה."

נאמר עליו

• "השירה שלו והפרוזה שלו חזקות באותה המידה." ~ אגי משעול
• "זהותו כמהגר, שאינה נתפסת רק בהקשר הלאומי, הגלותי מהבחינה הגאוגרפית, מאפשרת לו לבחון בחינה עמוקה מצבים אנושים פרטיים, ומצבים של יחיד בתוך חברה." ~ יותם שווימר