בשורות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יום שישי: שמירת ביניים
←‏שבת: שמירת ביניים
שורה 112:
* האנגלים, שבאופן כללי הם גזע גס ועצל, לא היו כל להוטים אחרי שרפת נשים כאחיהם בשאר ארצות אירופה. בגרמניה בערו המדורות בדייקנות טבטונית טיפוסית. אפילו הסקוטים החסודים העלו באש מספר לא מבוטל של נשים כדי להעביר את ערבי החורף הארוכים והקרים. אך האנגלים מעולם לא פיתחו חיבה לנושא.<BR>אחת הסיבות לכך הייתה נעוצה אולי באופן מותה של אגנס נאטר, שציין את סוף תקופת ציידי המכשפות באנגליה. אספסוף מריע, שחמתו התלקחה עקב הרגלה המגונה של אגנס להיות כה נבונה וצודקת תמיד ולרפא אנשים ממחלות, הגיע באחד מערבי אפריל לביתה והופתע למצוא אותה יושבת בחוץ וממתינה, לבושה במעילה.<BR>"אתם מאחרים," אמרה להם. "הייתי צריכה לעלות בלהבות כבר לפני עשר דקות". ~ עמוד 180
* כלב, שניצוץ אחרון של אש השאול עדיין ריצד בנשמתו וגרם לו לשנוא את עצמו על מה שהוא עושה, הטה את ראשו הצידה ויבב. ~ עמוד 198
* זה לא היה אדם יאנג הישן שהכירו. ההם נמנעו מלהביט זה בזה. כשאדם היה במצב רוח כזה, הפך העולם למקום קר יותר פתאום. ~ עמוד 199
 
* הרעם הרעים שוב. פפר נרעדה. זו לא הייתה השיחה הרגילה של ההם שעזרה להעביר שעות רבות. בעיני של אדם היה מבט שלא הצליחה להבין – לא מבט שטני, כי מבט כזה היה שם פחות או יותר כל הזמן, אלא מעין אפרוריות ריקה, שהייתה גרועה בהרבה. ~ עמוד 199
 
* ניוט עדייין שלט מספיק בתהליכי החשיבה שלו כדי לתרגם את הדברים לעצמו. רוב האנשים האומרים "יש לי כוחות, אתה מבין," התכוונו לומר "יש לי דמיון פעיל מדי ולא מקורי / אני משתמשת בלק שחור לציפורניים / אני מדבר עם העציץ שלי" ; אך כשאנתימה אמרה זאת, היא נשמעה כאילו היא מודע בקיומה של מחלה תורשתית מעיקה. ~ עמודים 204-205
* ה''קפאמאקי'', ספינה לחקר לווייתנים, חקרה כרגע את השאלה: כמה לווייתנים ניתן לתפוס ביום אחד. ~ עמוד 209
* רב החובל הביט סביבו בדאגה. הוא חשש שבקרוב ינהל מחקר משלו סביב השאלה, מה עולה בגורלם של רבי חובלים של ספינות לווייתנים החוזרים לנמל בלי הספינה שלהם וציוד המחקר שלה. הוא תהה מה יעשו לו. אולי ינעלו אותו בחדר עם צִלצׇל ויצפו שיעשה את הדבר הנכון. ~ עמוד 210
* אזירפאל רעד מהתרגשות. הוא רעד מהתרגשות כבר שתים-עשרה שעות. הוא היה, ניתן לומר, פקעת של עצבים. הוא צעד הלוך ושוב בחנותו, הרים ושמט מידיו פיסות נייר, השתעשע בעטים.<BR>הוא חייב לספר לקרולי.<BR>לא. הוא לא חייב. הוא ''רצה'' לספר לקרולי. הוא ''חייב'' לספר לשמים. ~ עמודים 214-215
* יצירת קשר עם השמים הייתה קשה לאזירפאל יותר משהייתה לבני האנו, וזאת מכיוון שהאחרונים אינם מצפים לתשובה, ולמעשה די יופתעו אם מישהו יענה להם. ~ עמוד 215
* שדוול רעד מהתרגשות. הוא ראה הכול. הוא שמע הכול. הוא לא הבין כלום, אבל הוא ידע מה עושים אנשים עם מעגלים ונרות וקטורת. הוא ידע את זה מצוין. הוא ראה את ''מגרש השדים'' לפחות חמש-עשרה פעמים. שש-עשרה, אם מחשיבים גם את הפעם שבה הושלך מהאולם מכיוון שהביע את דעותיו הלא מחמיאות כלפי המסך. ~ עמוד 219
* בחדר היו גם מכשיר פקס בעל תבונה של מחשב ומחשב בעל תבונה של נמלה מפגרת. אבל קרולי טרח לשדרג אותו בכל כמה חודשים, מכיוון שחש שמחשב אישי הוא אחד מהדברים שבן אנוש מהסוג שהוא ניסה להיות יחזיק ברשותו. המחשב היה מעין פורשה עם מסך. הוראות ההפעלה עדיין היו ארוזות. <sup>33</sup><br /><sup>33</sup> <small>עם כתב האחריות המקורי של החברה שאומר שאם המכונה: 1. לא פעלה, 2. לא עשתה את המובטח בפרסומות היקרות שלה, 3. גרמה לקצר בכל השכונה, 4. ולמעשה לא הייתה כלל בקופסה היקרה כאשר פתחת אותה בבית, הרי בכל מקרה, בכל תנאי שהוא, ללא ספק ובלי ויכוח, לא היה הדבר באחריות היצרנים, והקונה צריך לראות את עצמו בר מזל על כך שמרשים לו לתת את כספו ליצרן, ושכל ניסיון לקבל חלק מהכסף או את כולו בחזרה, יסתיים בכך שגברים חמורי סבר בעלי מזוודות מאיימות למראה יבואו לביתו של הקונה. קרולי התרשם מאוד מהאחריות המקיפה שהציעה לו חברת המחשבים ושלח עותק למטה, למחלקת קניית נשמות, בצירוף פתק צהוב שעליו כתב, "לִמדו, חבר'ה".</small>
* למעשה, כפי שקרולי היה ודאי הראשון לטעון, רוב השדים לא היו ''ממש'' מרושעים ביסודם. במשחק הקוסמי הגדול הם מילאו את אותו תפקיד שממלאים פקידי מס ההכנסה – מבצעים עבודה לא אהודה, אולי, אך חיונית לפעילות התקינה של הכול. ולמען האמת, היו גם כמה מלאכים שלא היו סמל למידות טובות. קרולי נתקל באחד או שניים כאלה, שכאשר היה עליהם למחוץ את כוחות הרשע, לא התנגדו למחוץ בכוח רב מהנדרש. בסך הכול לכל אחד היה תפקיד למלא, והם מילאו את שלהם.<BR>מצד שני, היו גם טיפוסים כמו האסטור וליגור, שהפיקו כזו הנאה אפלה מגרימת חוסר נעימות, עד שהיה ניתן לטעות בהם ולחשוב אותם לבני אנוש. ~ עמוד 226
 
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות]]