רומן גארי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JAnDbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: cs:Romain Gary
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 3:
==מתוך ספריו==
 
===[[w:כל החיים לפניו|כל החיים לפניו]]===
* "החלומת נהפכים לסיוטים כשמזדקנים"- עמוד 47.
* "אין צורך בסיבות כדי לפחוד." - עמוד 44.
שורה 26:
* "מה שתמיד נראה לי מוזר, זה שנכללו דמעות בתכנית. זאת אומרת, שעשו אותנו מראש עם דמעות. צריך היה לחשוב על זה. שום יוצר שמכבד את עצמו לא היה עובד ככה."
* "אני זוכר היטב את הרגע הזה בחיי, מפני שלא היה כל הבדל בינו ובין האחרים."
* "כשפרצו את הדלת, כדי לראות מאין זה בא וראו אותי שוכב על-ידה, התחילו לצרוח הצילו, איזו זועה, אבל קודם לא חשבו לצעוק, כי לחיים אין ריח''."
 
=== כלב לבן ===
שורה 36:
* "הומור הוא הצהרת כבוד, הכרזת עליונותו של האדם."
 
=== [[w:עפיפונים|עפיפונים]] ===
* "מטבח בלי תנור אמיתי הוא כמו אישה בלי ישבן. אנחנו, טבחי צרפת, האש היא אימנו. אבל בימינו יש כבר מי שעוברים לתנור חשמל, ועוד עם וסת אוטומטי. ממש כמו להתעלס ולהביט בשעון כדי לדעת מתי לגמור."
* "מארסלן יקירי, כשמתענגים על תבשילך זו אירוטיקה, אבל כשמסתכלים במחירים זו פורנוגרפיה!"
 
=== [[w:שורשי השמים|שורשי השמים]] ===
* "עליכם להבין שבסתר לבם משוכנעים אנשים אלה, שקולוניאליזם שאינו מוליד תנועת מרי ואינו מביא עמו שפיכות דמים והרג - הוא קולוניאליזם שלא עלה יפה. ובמובן מסוים אולי הצדק איתם."
* "עוד לא נמצא אדם שהצליח ליישב את הסתירה הטמונה בעצם השאיפה להגן על אידיאל אנושי - בסיועם ובחברתם של בני האדם."
שורה 52:
* "צ'אק הפליץ וטונג זינק מהמיטה, רץ לפתוח את החלון והתחיל לצרוח. הטיפוס הזה לא יפסיק להפתיע אותי. אחרי כל מה שהוא ראה בקאמבודיה הוא עוד מסוגל להתרגז בגלל נאד."
* "בעצם, הכל מסתכם בעודף מידע על עצמנו. לפנים יכולנו להתעלם זה מזה. יכולת להיאחז באשליות שלך. אבל היום, בגלל אמצעי התקשורת, הטרנזיסטור ובעיקר הטלוויזיה, העולם נעשה גלוי יותר מדי. המהפכה הגדולה של התקופה המודרנית היא ההתגלות הפתאומית והמסנוורת של העולם. במשך שלושים השנים האחרונות למדנו על עצמנו יותר משלמדנו באלפי שנים, וזה טראומטי. כשאתה גומר לשנן לעצמך, זה לא אני אשם, אלא הנאצים, אלא הקאמבודים, אלא... אני לא יודע מי, אתה מבין שמדובר בנו. תמיד ובכל מקום אנו. ומכאן רגשי האשמה."
 
===לאור אישה===
*״איך אפשר להבחין בין נכון ללא נכון, כשמתים מבדידות?
פוגשים מישהו. מנסים לשוות לו עניין, ממציאים אותו מאלף עד תו, מלבישים אותו במעלות מכף רגל ועד ראש, עוצמים את העיניים בשביל להיטיב לראות אותו.
הוא מנסה קצת ליפות את עצמו, וגם את מנסה, ואם הוא יפה ומטומטם מתרשמים שהוא נבון, ואם לדעתו את מטומטמת הוא חושב שהוא נבון, ואם הוא נוכח ששדייך נפולים הוא מייחס לך אישיות, ואם את מתחילה לחוש שהוא סתם מפגר את אומרת לעצמך שצריך לעזור לו, אם הוא חסר השכלה, אז לך יש די והותר השכלה לשניכם, ואם רק את זה הוא רוצה כל הזמן את מספרת לעצמך שהוא מת עליך, ואם זה לא מושך אותו במיוחד את אומרת לעצמך שזה בעצם לא העיקר, ואם הוא קמצן אז זה בגלל שהיתה לו ילדות עשוקה,ואם הוא גס רוח את אומרת אל לבך שהוא טבעי, וכך ממשיכים לעשות כל מאמץ אפשרי בשביל להתכחש למציאות, לוודאות המסנוורת, וזה הדבר שמכונה ´בעיות הזוג´ והבעיה בהא הידיעה של הזוג, זה כאשר שוב אי אפשר לבדות זה את זה, ואז יש צער, טינה, שנאה, מנסים ללקט את הרסיסים ולאחות את הקרעים בגלל הילדים, או פשוט בגלל שבסיכומו של דבר מבכרים את החרא הזה על פני הבדידות.״
 
==מיוחס==