בשורות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  לפני 7 שנים
מ
←‏שבת: תקלדה
מ (←‏יום חמישי: תקלדה)
מ (←‏שבת: תקלדה)
:נשמע קול קריעה. גלימתו של מוות נקרעה וכנפיו נפרשו. כנפי מלאך. אך לא היו אלו כנפי נוצות. היו אלה כנפי הלילה, כנפיים שנוצרו מחומר הבריאה, כנפים אפלות שבמעמקיהן נצנצו אורות מרוחקים. אולי היו אלה כוכבים. ואולי משהו אחר לגמרי.
:'''אבל''', אמר מוות, '''אני איני כמותם. אני עזראל, אני נוצרתי להיות צילה של הבריאה. אינך יכול להרוס אותי. זה יהרוס את העולם.'''
:הלהט שבמבטיהם התפוגג. אגםאדם גירד את אפו.
:"זהו, אני לא יודע," אמר, "אולי יש דרך." הוא השיב למוות חיוך. ~ עמודים 318-319
* על פני העולם כולו גילו אנשים, שנאבקו נואשות עם מתגים, שהמתגים החלו לציית. מחשבים הפסיקו לתכנן את מלחמת העולם השלישית וחזרו לסרוק בעצלתיים את האטמוספרה. בבונקר מתחת לנוביה זמלה גילו אנשים שהנתיכים שניסו לעקור במקומם בטירוף נעקרו סוף-סוף; בבונקרים מתחת לוואיומינג ולנברסקה הפסיקו אנשים במדי קרב לצרוח ולנופף רובים זה לעבר זה, והיו יושבים לשתות בירה אילו זה היה מותר בבסיסי טילים. זה היה אסור, אבל הם בכל זאת שתו בירה. ~ עמוד 320
* "אתה מבין," אמר קרולי, קולו מלא בקדרות תהומית, "זה לא באמת הולך ככה. אתה חושב שמלחמות מתחילות מפני שמישהו יורה באיזה דוכס זקן או משהו, או שמישהו חותך למישהו אחר את האוזן, או שמישהו מציב את הטילים שלו במקום הלא נכון. אבל אלו רק ''סיבות'' שלא קשורות בכלל לעניין. מה שבאמת גורם למלחמה הם שני צדדים שלא סובלים זה את זה, והמתח שהולך ונבנה ביניהם. ובמצב כזה כל דבר יכול לשמש סיבה. כל דבר." ~ עמוד 322
* דמות עלתה מתוך הבטון הרותח, כמו מלך השדים בהצגת פנטומימה. רק שאם היצור שהגיח כרגע מהרצפה היה מופיע פעם במופע פנטומימה, איש מהצופים לא היה נותר בחיים, והיו צריכים להזמין כומר כדי לשרוף את המקום אחר כך. ~ עמוד 323
* פניו של מטאטרון החלו לעטוץלעטות הבעה שהייתה אופיינית למדי לכל מי שנאלץ להתמודד אי פעם עם טיעוניו של אדם. ~ עמוד 325
* אדם עמד וחייך, דמות קטנה הניצבת בדיוק באמצע הדרך בין השמים לשאול.
:קרולי אחז בזרועו של אזירפאל. "אתה יודע מה קרה?" לחש בקול נרגש. "עָזבו אותו בשקט! הוא גדל כבן אנוש! הוא לא התגלמות הרוע או התגלמות הטוב, הוא פשוט התגלמות ''האנושיות'' –" ~ עמוד 327