עמירם לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10:
* "את תקציב הביטחון צריך לקצץ, וחזק. צריך להעבר לנושאים חברתיים וחינוכיים. זה יהיה טוב לצה"ל ולמדינה. חזית מזרחית כבר אין כמה שנים, ועכשיו בוודאי התפרקה לגמרי. צריך להתאים את הצבא לחברה הישראלית. האינטרס המשותף של צה"ל והמדינה הוא הצמיחה." ~ ([http://www.inn.co.il/News/News.aspx/50304 מקור])
* "אנחנו נופלים על הדברים הקטנים. אל תתנו הנחות לחיילים. כשצריך, תהיו בני־זונות. אל תכנעו לחולשות־אנוש. בכל האירועים שהיו בהם יותר משני הרוגים לצה"ל, היה רגע של חולשת־דעת שהביא לתקלה. ללא יוצא מהכלל." ~ בשיחה עם מפקדים בעת שהיה אלוף פיקוד הצפון. מתוך הספר "ימי נתניהו" מאת [[W:נחום ברנע|נחום ברנע]] עמוד 304.
* "אצל האמריקאים הקצין צריך למלא את המטריצה - הוא צריך הכשרה מסוימת, בציונים מסוימים, וחייב למלא איקס תפקידים במהלך שירותו. בצה"ל הכל אישי: מפקדים מליגה לאומית מביאים מפקדים מליגה לאומית, אבל ליגה א' מביאה ליגה ב' שמביאה ליגה ג'." ~ מתוך הספר "המגש והכסף" מאת [[עפר שלח]], הוצאת זמורה ביתן, 2003, עמוד 94.
* "ל[[רפאל איתן|רפול]] היה קושי עם יחידות העלית. הוא תמיד אמר: חבר'ה, תהיו צנחנים פשוטים ואל תבלבלו את המוח. באבי ב 74', לאחר הפשרת השלגים, רפול החליט כי אם לא נכבוש את [[W:כיבוש פסגת שיא החרמון|המוצב הסורי]], הוא יישאר שלהם לנצח. שלחו אותנו לבצע את המשימה. אני פיקדתי על המבצע, חצי כוח של [[W:סיירת מטכ"ל|היחידה]], חצי כוח של מה שהיה אז [[W:יחידת האלפיניסטים|סיירת חרמון]]. היתה דממת אלחוט והיה קרב די קשה, כי הם ישבו בתוך העמדות ואנחנו באנו מלמטה, ודממת אלחוט זה דממת אלחוט, לא דיווחנו כלום. לאחר שהשתלטנו על המוצב, מיהרתי לדווח בקשר שגמרנו את הכי־ בוש והכל בסדר, ושיש לנו 17 פצועים, וביקשתי חילוץ מהיר לנפגעים. הייתי אחרי מאמץ פיזי מאד קשה והתנשפתי. בקשר זה נשמע מוזר, מתנשף ומדבר. אז רפול אמר לחבר'ה: תשמעו, אני שומע בקשר שהוא מפחד, וזה היה בכלל אחרי שהמבצע נגמר. במלחמת לבנון הראשונה, ירדנו להתארגן בדמור ופתאום נחת לידנו מסוק. אמרו לי שזה הרמטכ"ל. ניגשתי והוא אומר לי, תאסוף את הקצינים. הוא שיבח את כולם ואחרי זה הוא לקח אותי הצידה ואמר: אני מודה שהייתי חזיר אליך כמה שנים. זה היה הביטוי שלו. אתה תקבל את חטיבה 188 מיד בתום המלחמה. הוא עמד במילה שלו." ~ מתוך הכתבה "'''אנחנו מ-67' צבא כובש'''" מאת אבי צור, ביטאון "'''הלוחם'''", גיליון 224, ספטמבר 2010, עמוד 28 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4544081&postcount=46 מקור]).
==נאמר עליו==
* "אל"מ עמירם לוין שימש כמפקד גדוד בחטיבת טנקים ב[[W:מלחמת שלום הגליל|מלחמת שלום הגליל]]. בניסיון פריצה לעין חילווה נפגע כוח מהפלוגה המובילה. אל"מ עמירם לוין – תוך גילוי יוזמה ואומץ לב חילץ את הכוח, פינה נפגעים ובכך איפשר את המשך הלחימה. בעת כיבוש כפר סיל – נתקל כוח חי"ר בטנקי אויב. אל"מ עמירם לוין, תוך גילוי יוזמה ובלי שנתבקש לכך קיבל על עצמו את הפיקוד ועזר בכיבוש הרחוב הראשי בכפר, במעשיו אלו גילה אל"מ עמירם לוין דבקות במטרה, יוזמה ואומץ לב. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד." ~ צל"ש האלוף שהוענק ללוין ([http://www.gvura.org/a319646-%D7%A1%D7%90-%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F מקור])
שורה 21 ⟵ 22:
* "לכשיתמנה בשנת 1976 לוין למפקד היחידה, במקומו של [[יונתן נתניהו|יוני נתניהו]] שנהרג במבצע אנטבה, ייסע לוין לפגוש בפעם הראשונה את הרמטכ"ל, [[מוטה גור]], ואת ראש אמ"ן, [[W:שלמה גזית|שלמה גזית]]. בדרך לפגישה יעצור לוין בחנות צעצועים ויקנה גלובוס קטן וצבעוני. הוא ייכנס לחדרו של הרמטכ"ל גור, יניח את הגלובוס על השולחן ויפטיר כבדרך אגב: 'מעכשיו אתם תסמנו לי על הגלובוס כל מקום שממנו אתם רוצים שנביא לכם מודיעין, ואני אדאג להגיע לשם.' והוא אכן הגיע." ~ מתוך הספר "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן" מאת [[אבנר שור]], הוצאת כנרת, 2008, עמוד 290.
* "אבל הרבה יותר חשובה היתה העצה של לוין ביחס למשימה: עזוב את אל-חיאם ואת כיבוש הכפרים, אמר לצוקרמן, לך על משגרי הקטיושות." ~ העצה שנתן לתא"ל [[ארז צוקרמן]] ב[[W:מלחמת לבנון השנייה|מלחמת לבנון השנייה]]. מתוך הספר "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", מאת [[עפר שלח]] ו[[W:יואב לימור|יואב לימור]], הוצאת ידיעות ספרים, 2007 עמוד 362.
* "'תפיסת ההפעלה של צה"ל', כתב עמירם לוין בדו"ח המיוחד שלו לאחר המלחמה, 'לא נשענת על עקרונות המלחמה ומסורת צה"ל, אלא בנויה סביב המפקד - כשרונו וגאוניותו. היא לא היתה יכולה להצליח ואסור היה לפנות אליה מלכתחילה'." ~ מתוך הדו"ח שכתב לוין לאחר [[W:מלחמת לבנון השנייה|מלחמת לבנון השנייה]]. מתוך הספר "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", מאת [[עפר שלח]] ו[[W:יואב לימור|יואב לימור]], הוצאת ידיעות ספרים, 2007 עמוד 198.
* "עם עמירם עבדתי בגיל שבו כולנו כבר ציניים. לפני זה לא יצא לנו להצטלב. בגילי ובוותק שלי כשכבר לא פוגשים בצבא את האנשים שאפשר ללכת שבי אחריהם, זכיתי לעבוד יחד עם עמירם. אני לא ראיתי עוד דוגמה של קצין כל כך בכיר ששימר ממד אדיר של אמיתיות, העדר גינונים כמעט מוחלט, איש שחף מכל אגו, שהתברך בכישרון מיוחד למבצעים של לוחמה זעירה וביכולת לצפות במדויק את הסיטואציה המבצעית שתיווצר. הגיבוי שהוא נתן למפקדים, התעוזה, התחושה שהכל אפשרי, ויחד עם זאת המון רגישות לאנשים. עמירם מסוגל לספר בדיחות גסות שאפילו האוזניים המחוספסות ביותר יעלו סומק אבל יש בו גם מידה נדירה של אנושיות. עזיבתו הותירה חלל גדול מאוד בפיקוד." ~ [[אפי איתם]] על מפקדו שגיא. מתוך הכתבה "אלוף (בעזרת השם)", מאת אביחי בקר, "הארץ" 06.11.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4328953 מקור]).