יומנו של קוסטיה ריבצב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מפריד}}

* "הנני מחכה בכליון עינים לפתיחת ביה"ס. בית הספר בשבילי הוא ממש כבית הורי. ואולי יותר מענין ממנו."

* "סוף כל סוף נפתח בית-הספר. הייתה תנועה רבה, רעש והמולה בכיתתנו."

* "דומני, שאין לא טוב ולא רע בעולם; יותר נכון, מה שהוא רע לאחד, יכול להיות טוב לשני, ולהיפך."

* נודע לי, שהיא הוציאה עלי דיבה, שאני מגדף אותה בכל מיני גידופים, כמו בשעת עמידה בתור. ובאמת – לא מיניה ולא מקצתיה."

* אני, למשל, תופס את הידידות משתי בחינות. ראשית, צריכה להיות בין הנערים והנערות ידידות קולקטיבית, משותפת, ולפי דעתי היא אפשרית. אבל יש עוד ידידות אחרת, היא הידידות שבין יחידים."

* "אצלנו נתארגנה פלוגה של "חלוצים צעירים". צריך לתת הבטחה חגיגית ואחר כן לעבור בסך מסביב לאולם...אני מבַכֵר לחכות, עד שיקבלוני אל ה[[W:קומסומול|קומסומול]]. "

* "הנה מה שאינני מבין קצת – כיצד קושרים עניבה בניגוד להכרה הפנימית. בעד כל הון לא הייתי קושר עניבה, אף כי אני מכבד ואוהב את אבא שלי."

*"אמי מחזיקה בהשקפות ישנות, ואבי – בחדשות. אוהבת אני גם את אמי וגם את אבי, ואצלם תמיד קללות וחרפות, ואפילו תגרות. אבא הוציא את [[W:איקונין|האיקונין]] מן החדר, ואמא שוב הכניסה אותו."

* "התחילה ההרשמה לקומסומול, ויחד עם סילבה מסרנו מודעה בדבר כניסתנו אל התא. אומרים, שבקרוב יספחו את תאנו לאיזו קומונה תוצרתית."

* " אחרי כן הרבתה בשאלות על מטרת החיים. אמרתי לה, כי מטרת החיים היא – לחיות חיים של תועלת לעצמו ולאחרים ולהלחם בעד הקומוניזם הכללי."

* "השמחה הייתה רבה, מפני שבשעת ההפסקה הגדולה, קפצו כל אנשי "הברית" אל החצר ושחקו בכדור-רגל. מזג האויר היה די חם, והשלג, – מסוּמס, ומשום כך היה נקל לשַׂחֵק."

* "התחיל צועק, שאני בחור חצוף וגס, ואם לא ירסנו אותי, אז הוא יעזוב את ביה"ס, מפני שאין שום אפשרות לעבוד."

* "המורים שוכחים, שאנו אנשים כמותם, ורק יותר צעירים ואולי פחות מנוסים מהם."

* "גיל-המעבר ותקופת ההתבגרות המינית עוברים עליו בקושי יוצא מן הכלל. האינסטינקטים מכריעים אצלו ודורשים סיפוק מידי לרגלי מזגו. גס, חצוּף ועוקץ עד לקצה הגבול."

* "לדעתי, בתעמולה אנטי-דתית נחוץ שיהיה דבר-מה מצחיק ומבדח עד למאד, ואז הוא קולע למטרתו. וכל מיני הרצאות והקראות, ביחוד אלו כמו אתמול, יותר משהן מקרבות הן דוחות ."

* "ידעתי גם ידעתי, שהריקודים אסורים הם, משום כך שִדַלתי את אחד הבחורים והתחלנו מכשילים את הבחורות על ידי פישוט-רגל. פרץ קול צפצוף ויבבה."

* "עד עכשיו אין סדר גמור בבית ספרנו. מיתתו של ו. א. לנין הדהימה כה את כולנו וזעזעה כה את חיינו הפשוטים והרגילים, עד שאי אפשר להשליט סדר בלימודים ובשעשועים."

* "ניתנה לכל אדם האפשרות להשתתף בעבודה הצבורית ובפוליטיקה, כשאפשר לבחור באחד המקצועות לפי נטית-הלב, ולצעוד, לצעוד קדימה מתוך הכרה מעודדת, שזכינו לתורת-חיים מחודשת."

* "עלי למצוא פתרון-מה לשאלת המין, מפני שהיא מדכאה אותי עד היסוד בי. הגיע לידי כך, שהיום על הבמה, כשכל הבחורות לבשו את תלבשתן ועשו את תסרקתן, והדחק על הבמה היה גדול, דחפתי אותן אל אחת הפינות."

* "לרגלי כל הרפתקאות-החורף הזנחתי את כל הלימודים, והרי הקיץ לא בשמים, הנה הוא ממשמש ובא, ואם לא אעמוד עכשיו בבחינה, לא אוכל גם לטיל בימות הקיץ כדבעי. מספרים, שיהיה גם לימודי-קיץ. "

* "אחרי כן הוסיפה, שתנהל בעצמה את לימודי הקיץ ותותר על זכות החופשה. תכנית הלימודים היא: 1) חקירת אחד הכפרים בסביבת העיר והכנסתו תחת השלטון; 2) השתתפות בחפירת עתיקות יחד עם עוזרי המוּזאום לידיעת המולדת; 3) טיולים לשם חקירת הטבע; 4) טיולים לשם ידיעת החברה."

* "אחרי כן התחילה מלמדת אותי כיצד נושקים את השפתים, אבל הדבר לא גרם לי נעימות יתירה, מפני ששניה שחומות, ומלבד מי-הבשמים נודף ממנה גם ריח של טבק."

* "בקרב הבחורים נפוצה תיכף שמועה, – את מקורה אינני יודע – שהגישו מסירה על בית ספרנו, ובמסירה כאילו הוגד, שלבית ספרנו יש נטיה בורגנית."

* "האידיאולוגיה היא עזרה וסעד בחיים, אמת ויציב. אבל לא תמיד יודעת את, היכן האוֹרֵינְטַצִיָה הנכונה."

* "בספרות יותר קל להתמצא מאשר במעשי יום יום. כל יצירה ספרותית אפשר לקרוא פעמים אחדות ואחרי כן לחקור ולברר אותה, אבל במקרי החיים צריך תמיד להחליט תיכף ומיד. "

* "נבחרתי מטעם המשמר אל מועצת בית-הספר. החלוצים נענעו אותי באויר. אינני יודע מדוע, אבל הבחורים הצעירים חובבים אותי. יחי משמרנו החלוצי!"