העיר הגדולה וחיי הנפש: הבדלים בין גרסאות בדף

'''העיר הגדולה וחיי הנפש''' הוא חיבורו של הסוציולוג [[W:גיאורגגאורג זימל|גאורג זימל]] שהתפרסם בשנת 1903 ומתאר את השפעת העיר על הפרטים המתגוררים בה. חיבור זה נחשב עד היום לאחד המרכזיים בתחום של חקר החיים העירוניים.

* "הרוח המודרנית נעשתה מחושבת יותר ויותר. האידיאלהאידאל של מדעי הטבע להפוך את העולם לבעיה מתמטית ולקבע כל חלק ממנה בנוסחה מתמטית עולה בקנה אחד עם הדיוק החשבונאי של חיי המעשה שכלכלת הכספים הביאה בעקבותיה; היא זו שמילאה את סדר יומם של אנשים רבים בשקילה, בחישובים, בהחלטות המבוססות על מספרים ועל צמצום ערכים איכותיים לערכים כמותיים."

* "הדייקנות, הדיוק והאמינות, שהמורכבות ורוחב היריעה של המציאות בעיר הגדולה כופים על החיים, אינם רק קשורים בצורה הדוקה באופי של כלכלת הכספים והאינטלקטואליזם, אלא גם משפיעים על תוכני החיים ומוציאים מן הכלל את אותם תכונות ודחפים ריבוניים, אי-רציונלייםאי־רציונליים ואינסטינקטיביים המבקשים לקבוע את דפוסי החיים מבפנים, במקום לקבל אותם מבחוץ בצורה כללית וסכמתית."

* "אין כנראה תופעה נפשית המאפיינת את העיר הגדולה יותר מן האדישות. תופעה זו היא בראש ובראשונה תולדה של הגירויים העצביים המנוגדים, המתחלפים במהירות והדחוסים, שמתוכם נובע כנראה גם האינטלקטואליזם האופייני לעיר הגדולה."

* "השפעתם של ההסתייגות ושל שוויון הנפש ההדדיים, שהם תנאֵי החיים הרוחניים של המעגל הגדול, אינה ניכרת בשום מקום מבחינת עצמאות הפרט, כפי שהיא ניכרת היטב בהמולה הצפופה של העיר הגדולה; כל זאת מכיווןכיוון שדווקא הקִרבה הגופנית והצפיפות מבליטות ביתר שאת את המרחק הרוחני. הצד הנגדי של אותו חופש הוא ללא ספק האפשרות שהאדם עלול, בנסיבות מסוימות, להרגיש בודד ונטוש דווקא בהמולת העיר הגדולה. כאן, כמו בכל מקום אחר, החופש של האדם אינו מתבטא בהכרח בנינוחות חיי הרגש שלו."

* "אם נתחקה אחר העמדה ההיסטורית של שני סוגי האינדיווידואליזם הזה, הניזונים מן הנסיבות הכמותיות של העיר הגדולה – האי-תלותהאי־תלות האישית והתפתחות האינדיווידואליות עצמה – אזי העיר הגדולה זוכה בחשיבות היסטורית רבה מאין כמוה בתולדות הרוח האנושית."

* "המאה ה-18ה־18 מצאה את היחיד כבול בכבלים פוליטיים וחקלאיים, בכבלי הגילדה והדת, שהפכו לחסרי משמעות בעבורו... בנסיבות אלה נולדו הקריאה לחירות ולשוויון כמו גם האמונה בחופש תנועה מוחלט לפרט בכל הנסיבות החברתיות והרוחניות."

* "לצד האידיאלהאידאל הליברלי הזה, צמח במאה ה-19ה־19 – דרך גתה והרומנטיקאים מכאן ודרך חלוקת העבודה מכאן – אידאל נוסף: היחידים, המשוחררים מן הכבלים שההיסטוריה כפתה עליהם, מבקשים עתה להיבדל זה מזה. נושא הערכים האנושיים כבר אינו האדם האוניברסלי הטמון בכל יחיד ויחיד, אלא דווקא ייחודו האיכותי והאי-יכולתוהאי־יכולת להחליפו בזולתו."

* "ההיסטוריה הפנימית והחיצונית של ימינו רצופה במאבקים ובהסתבכויות של שני סוגי האינדיווידואליזם הללו, המתחלפים זה בזה, שעניינם קביעת תפקידו של הפרט בתוך הקולקטיב. תפקידה של העיר הגדולה הוא להוות זירה למחלוקות הללו ולניסיונות ליישבן, מכיווןכיוון שהתנאים המיוחדים השוררים בה התגלו לנו כהזדמנויות וכגירויים לפיתוחן של שתי הדרכים הללו להקצאת תפקידים לבני אדם. "