הבדלים בין גרסאות בדף "חנה ארנדט"

נוספו 2,413 בתים ,  לפני 5 שנים
הרחבה, עריכה
מ (Bot: removing existed iw links in Wikidata)
(הרחבה, עריכה)
[[קובץ:Stamp_Hannah_ArendtHannah arendt-150x150.jpg|שמאל|ממוזער|200px185px|בול"זוהי מערבהבנאליות גרמנישל לזכרההרוע. שלרק ארנדטלטוב יש עומק."]]
'''[[w:חנה ארנדט|חנה ארנדט]]''' (בגרמנית: '''Hannah Arendt''')‏ (14 באוקטובר 1906 - 4 בדצמבר 1975), פילוסופית [[יהדות|יהודיה]] [[גרמניה]].
 
==מאמרותיה==
==מתוך==
===מקורות הטוטאליטריות===
* "ללא ההמונים אין קיום למנהיג."
* "התולדה הישירה, החד־משמעית, היחידה של [[אנטישמיות|התנועות האנטישמיות של המאה ה־19]] לא הייתה הנאציזם אלא להיפך, ה[[ציונות]], שבצורתה האידיאולוגית המערבית לפחות הייתה סוג של אידיאולוגיית־נגד, ה'תשובה' לאנטישימיות."
* "מדינת האומה היא הפחות מתאימה להתפשטות חסרת גבולות משום שההסכמה האמיתית שעליה היא מבוססת אינה יכולה להימתח עד אין סוף. בכל מקום בו הופיעה מדינת־האומה בתור כוח כובש, היא עוררה תודעה לאומית ורצון לריבונות בקרב העם הכבוש."
* "הכישלון ה[[נפוליאון בונפרטה|נפוליאוני]] באיחודה של אירופה תחת הדגל ה[[צרפת|צרפתי]] היה עדות ברורה לכך שכיבוש בידי אומה הוביל להתעוררות מקיפה של תודעתו הלאומית של העם הכבוש, ובהמשך להתקוממות נגד הכובש, או מנגד, לרודנות. ואף שרודנות אכן יכולה לשלוט בהצלחה על עמים זרים, מפני שאינה נזקקת להסכמה, היא תצליח לשרוד בשלטון רק אם תחריב תחילה את כל המוסדות הלאומיים של עמה שלה."
* "הגזע אינו ראשיתה של האנושות אלא סופה, לא מוצא העמים אלא שקיעתם, לא לידתו הטבעית של ה[[אדם]] אלא מותו הלא־טבעי."
* "כוח השכנוע העצום המובנה באידאולוגיות המרכזיות של זמננו אינו מקרי. שכנוע אינו אפשרי ללא פניה אל החוויות או התשוקות, במילים אחרות אל הצרכים [[פוליטיקה|הפוליטיים]] המידיים..לא [[מדע|מעובדות מדעיות]], כפי שחוגים שונים של [[W:צ'ארלס דרווין|דרוויניסטים]] היו רוצים להאמין, ואף לא מכוחם של חוקים היסטוריים..'''כל אידאולוגיה שיטתית מפותחת נוצרה, התפתחה והשתפרה ככלי נשק פוליטי ולא כדוקטרינה תאורטית'''...ההיבט המדעי שלהן הוא משני, ונובע קודם כל מהרצון לספק טיעונים שאין בהם פרצות"
* "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז ל[[עבודה|עמל]], עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ועם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של [[אלוהים]]"
* "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר"
* "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב"עולם של אויבים", "אחד נגד כולם", וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד-פעמיותו של העם הזה, וחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם"
* "תנועות-העל{{הערה|הכוונה לתנועה הפאן-סלאבית ולתנועה הפאן-גרמנית}} טענו למוצאם האלוהי של בני עמם בתגובת נגד לאמונה היהודית-נוצרית במוצא האלוהי של '''ה[[אדם]]'''..ליחיד יש אפוא סגולה אלוהית רק כל עוד שייך הוא לעם שנבחר לזכות במוצא האלוהי..בהקשר של הניגוד המוחלט שבין המוצא האלוהי של העם שלך לבין כל העמים הלא-אלוהיים האחרים, נעלמו ההבדלים בין בני העם האינדיבידואלים כלא היו, בין שהיו אלו הבדלים חברתיים, כלכליים או פסיכולוגיים. המקור האלוהי שינה את העם והפכו להמון "נבחר" אחיד של רובוטים יהירים"
* "מה שמשכנע את ההמונים אינו עובדות ואף לא עובדות מומצאות, אלא רק עקביותה של השיטה שהם חלק ממנה כביכול..מה שההמונים מסרבים להכיר בו הוא המקריות הגמורה השרויה על המציאות. הם נוטים לאמץ את כל האידאולוגיות מפני שהללו מסבירות עובדות בתור דוגמאות גרידא של חוקים, ומבטלות כל אקראיות על ידי המצאה של כוח מוחלט חובק-כל, האמור להיות שורש כל התקלות. התעמולה הטוטליטרית משגשגת על בריחה זו מן המציאות אל הבדיה, מן המקריות אל העקביות"
 
==מיוחס==
* "הקידמה והקטסטרופה הן שני צדדים של אותה מטבע."
* "הרוע מטביע את חותמו על מחשבה ריקנית."
* "כדי לאמת את זהותי אני תלויה לחלוטין בזולתי."
* "המילים הנכונות שאנו מוצאים ברגע הנכון הן אלה של המעשה."
* "מעולם בימי חיי לא אהבתי עם או קולקטיב - לא את העם הגרמני, לא את העם הצרפתי, לא את העם האמריקאי, לא את מעמד הפועלים או כל דבר מסוג זה. אני אכן אוהבת 'רק' את חברי, וסוג האהבה היחיד שאני מכירה ומאמינה בו הוא אהבת בני אדם".
* "עצם מהותו של משטר טוטליטארי, ואולי גם טיבה של ביורוקרטיה, הוא להפוך בני אדם לנושאי משרות ציבוריות וללא יותר מברגים במנגנון מנהלי, וכך לשלול מהם צלם אנוש".
 
==על [[W:משפט אייכמן|משפט אייכמן]]==
[[קובץ:Adolf Eichmann at Trial1961.jpg|ממוזער| 110 פיקסלים| "לא יהיה מסוגל להבחין בין טוב לרע."]]
* "האמת העצובה היא שרוב מעשי הרשע נעשים בידי אנשים שמעולם לא החליטו במודע להיות טובים או רעים."
* "אדם ממוצע, נורמאלי לחלוטין, לא טיפש, לא מסונוור ולא רפה שכל, פשוט לא יהיה מסוגל להבחין בין טוב לרע." ~ על [[W:אדולף אייכמן|אדולף אייכמן]]
* "ניתן לטעון שהבעיה אינה עוד אדם אחד מסויים, אדם יחיד ומיוחד היושב על ספסל הנאמים, אלא העם הגרמני באופן כללי, או בעיית האנטישמיות על כל צורותיה, או ההיסטוריה המודרנית כולה, או טבע האדם והחטא הקדמון, כך שכל העולם יושב לצד הנאשם על הספסל."
* "המחשבה מנסה להגיע לאיזה עומק, לרדת אל השורשים, ברגע שהיא מתייחסת לרוע היא מובסת מכיוון שאין שם דבר. זוהי הבנאליות של הרוע. רק לטוב יש עומק, רק הוא יכול להיות רדיקלי."
* "מידת קרבתו או ריחוקו של פושע זה או אחר מבין הרבים אל האיש ההורג את הקרבן בפועל אינה אומרת כלום באשר למידת אחריותו. נהפוך הוא בדרך כלל תגדל האחריות ככל שאנו מתרחקים מן האיש המפעיל את כלי המשחית בידיו."
* "זה היה יכול לקרות ברוב המקומות, אבל זה לא קרה בכל מקום. מבחינה אנושית אין צורך ביותר מכך, ואי אפשר לדרוש יותר כדי שהפלנטה הזאת תמשיך להיות מקום מתאים לחיים של בני אנוש."
 
==מקורות הטוטליטריות==
* "ההצהרה על זכויות האדם בשלהי המאה השמונה-עשרה היתה נקודת מפנה בהיסטוריה. היא לא התכוונה לפחות וגם לא ליותר מכך שלמן אותו רגע האדם הוא מקור החוק, ולא ציווי האל או נוהגי ההיסטוריה."
* " 'זכויות האדם', שהוגדרו כאלה שאינן פקיעות, הוכיחו את עצמן דווקא ככאלה שאינן ניתנות לאכיפה - גם בארצות שחוקותיהן היו מבוססות עליהן - למן הרגע שבו הופיעו בני אדם אשר שוב לא היו אזרחים של מדינה ריבונית כלשהי."
*"אסונם של חסרי-הזכויות איננו בכך שחייהם, חירותם, ויכולתם לשאוף לאושר, או זכות השוויון בפני החוק וחופש הביטוי - נוסחאות שהוגדרו כדי לפתור בעיות בתוך קהילות נתונות - נשללו מהם, אלא ששוב אין הם שייכים לשום קהילה. גורלם אינו מוגדר בכך ששוב אין הם שווים בפני החוק, אלא בכך שאין כבר שום חוק הקיים בשבילם."
* "מדינת האומה היא הפחות מתאימה להתפשטות חסרת גבולות משום שההסכמה האמיתית שעליה היא מבוססת אינה יכולה להימתח עד אין סוף. בכל מקום בו הופיעה מדינת־האומה בתור כוח כובש, היא עוררה תודעה לאומית ורצון לריבונות בקרב העם הכבוש."
* "הגזע אינו ראשיתה של האנושות אלא סופה, לא מוצא העמים אלא שקיעתם, לא לידתו הטבעית של ה[[אדם]] אלא מותו הלא־טבעי."
* "התולדה הישירה, החד־משמעית, היחידה של התנועות [[אנטישמיות|התנועות האנטישמיות]] של המאה ה־19]] לא הייתה הנאציזם אלא להיפך, ה[[ציונות]], שבצורתה האידיאולוגית המערבית לפחות הייתה סוג של אידיאולוגיית־נגד, ה'תשובה' לאנטישימיות."
* "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז ל[[עבודה|עמל]], עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ועם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של [[אלוהים]]."
* "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר."
* "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב"'עולם של אויבים"', "'אחד נגד כולם"', וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד-פעמיותו של העם הזה, וחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם."
* "תנועות-העל{{הערה|הכוונה לתנועה הפאן-סלאבית ולתנועה הפאן-גרמנית}} טענו למוצאם האלוהי של בני עמם בתגובת נגד לאמונה היהודית-נוצרית במוצא האלוהי של '''ה[[אדם]]'''..ליחיד יש אפוא סגולה אלוהית רק כל עוד שייך הוא לעם שנבחר לזכות במוצא האלוהי..בהקשר של הניגוד המוחלט שבין המוצא האלוהי של העם שלך לבין כל העמים הלא-אלוהיים האחרים, נעלמו ההבדלים בין בני העם האינדיבידואלים כלא היו, בין שהיו אלו הבדלים חברתיים, כלכליים או פסיכולוגיים. המקור האלוהי שינה את העם והפכו להמון "נבחר" אחיד של רובוטים יהירים."
* "כוח השכנוע העצום המובנה באידאולוגיות המרכזיות של זמננו אינו מקרי. שכנוע אינו אפשרי ללא פניה אל החוויות או התשוקות, במילים אחרות אל הצרכים [[פוליטיקה|הפוליטיים]] המידיים."
* "ללא ההמונים אין קיום למנהיג."
* "מה שמשכנע את ההמונים אינו עובדות ואף לא עובדות מומצאות, אלא רק עקביותה של השיטה שהם חלק ממנה כביכול..מה שההמונים מסרבים להכיר בו הוא המקריות הגמורה השרויה על המציאות. הם נוטים לאמץ את כל האידאולוגיות מפני שהללו מסבירות עובדות בתור דוגמאות גרידא של חוקים, ומבטלות כל אקראיות על ידי המצאה של כוח מוחלט חובק-כל, האמור להיות שורש כל התקלות. התעמולה הטוטליטרית משגשגת על בריחה זו מן המציאות אל הבדיה, מן המקריות אל העקביות."
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{פוטנציאל}}
 
{{מיון רגיל:ארנדט, חנה}}
[[קטגוריה:פילוסופים גרמנים]]
[[קטגוריה:הוגי דעות]]