יאנוש קורצ'אק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ah3kal (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 82.80.196.44 (שיחה) לעריכה האחרונה של YiFeiBot
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Janusz Korczak (2).PNGjpg|שמאל|ממוזער|250px190px|יאנוש"אינני קורצ'אקקיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב."]]
'''[[w:יאנוש קורצ'אק|יאנוש קורצ'אק]]''' (בפולנית: '''Janusz Korczak'''{{כ}}; 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין. טרם מלחמת העולם השנייה התפרסם כמנהל בית היתומים של ורשה. עם פרוץ המלחמה והריכוז לגטו, עבר קורצ'אק אל הגטו עם תלמידיו שם הקים את בית היתומים הקטן עד 1942, בזמן הגירושים הגדולים לטרבלינקה. בשל היותו דמות מוערצת ניתנה לו האפשרות שלא לעלות לרכבת, אך הוא בחר לעלות עם תלמידיו אל מותם. הייתה זו הפעם הראשונה ששיקר לתלמידיו ואמר להם שהם הולכים לטיול ארוך.
 
שורה 13:
* "מורה טוב אינו אלא מורה שתלמידיו עולים עליו בגדולתם; על כן אני אינני מורה טוב."
* "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."
 
 
==[[ילדות]]==
שורה 36 ⟵ 35:
 
==כללי==
* "האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה? - האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח? - האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה?...-האם האהבה היא מעשה ראוי-לציון שבעדו את [האם] תובעת תשלום?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 12.
* "ימים רבים לאחר המלחמה לא יוכלו בני-אדם להישיר מבט איש בעיני רעהו, בלי שיקראו בהן את השאלה: כיצד קרה הדבר, שאתה חי, שעמדת בכל אלה? מה עשית ?" ~ "מן הגטו" עמוד 139
* "מישהו כתב ברשעות, כי העולם הוא טיפת בוץ שנתלתה בחלל, והאדם הוא חיה שעשתה קאריירה. ייתכן גם כך, אבל נוסיף: טיפת בוץ זו יודעת את הייסורים, יודעת לאהוב ולבכות, והיא מלאה געגועים. ואילו הקריירה של אדם, אם נשקול את הדבר יד על לב, מפוקפקת היא, מפוקפקת מאוד." ~ "מן הגטו", עמוד 82
* "כל אחד מתגונן לפי דרכו מפני השעמום והגעגועים. השעמום- רעבון הנפש. הגעגועים- הצמא, הצמא למים ולמעוף, לחירות ולאדם – איש אמונים, כהן וידוי,יועץ לעצה, לווידוי, לאוזן אוהדת הכרויה לתלונתי. הנשמה כמהה בכלוב הצר של הגוף. הבריות חשים את המוות ודנים בו מנקודת הראות של הקץ, ואילו הוא אינו אלא המשכם של החיים, חיים אחרים. אם אינך מאמין בהשארות הנפש, הלא תיאלץ להודות, כי גופך חיה יחיה כעשב הירוק,כענן.הלא אתה מים ואפר." ~ "מן הגיטו" ,רשימות יומן, עמוד 90
* "חיי אנשים דגולים בעם חייבים למשל מורה דרך לכל, אם לא כך, מה התועלת בביוגרפיות."
* "לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל."
* "כמה מפליא שאפשר להתבונן שעות ארוכות, ביער, בעץ אחד בו, בעלה אחד שעליו, בעורק אחד של העלה - ושעות מפליאות זורמות ועוברות בנשמה."
 
==על עצמו==
שורה 51 ⟵ 50:
* "אבל בארץ ישראל יש לראות את הנסיון להשיב לתחיה את הארץ, את השפה, את האדם, את גורלו ואמונתו. כשנישאתי בפעם הראשונה אל על באווירון, הרגשתי משהו יותר מתמהון, יותר מסקרנות, מרגש גאווה, משמחה. על הכל שלט הרעיון: שום איש, אף אחד מאבותי . אני הראשון זכיתי והגעתי לכך.המשאלה שמדי שנה בשנה חוזרים עליה בתפילה 'לשנה הבאה בירושלים'- מתקיימת.כאן גבול הגלות. השיבה לאחר אלפיים שנות נדודים ורדיפות. זכיתי והגעתי לכך." ~ "מבפנים" כרך ד' חוב' 1 עמוד 132
* "הדרך שבחרתי, ושבחרתי לי למטרתי, איננה הקצרה ביותר וגם לא הנוחה ביותר, ברם, היא הטובה ביותר בשבילי, משום שהיא שלי, משום שהיא משל עצמי." ~ כתבים א' (1996), עמ' 114.
:* "תן לי , אלוה, חיים קשים, אך יפים, עשירים, ונעלים."
 
==קישורים חיצוניים==