תש"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

" * "הנשים בכו, ייללו והתחננו. [[ילדות|ילדים]] צעקו בכעס ובכאב. הגברים צעקו וגם הם בכו וצווחו... חשתי שותף לדבר עבירה, הרגשתי שהמצפוניות שליוותה אותי בנעורי, ושעליה סמכתי תמיד, נרדמה בי ברגע הקריטי."

* "יפי בלורית ותואר אמנם היינו, אבל [[חוכמה|חכמים]], לא. חכמים אינם הולכים למות מתוך בחירה והם בני שבע-עשרהשבע־עשרה או שמונה-עשרהשמונה־עשרה או אפילו עשרים. חכמים מעדיפים מדינות קיימות על פני מדינות נחלמות. חכמים אינם מנסים להקים מדינות חדשות בחמסינים, בארץ מלאה ערבים בני המקום ומוקפת מדינות ערביות שרואות בהם זרים מזידים."

* "חוץ מזה, אני לא הייתי איש חשוב והרי גם היום אינני. הייתי חייל מושתן בן 17 וחצי שתוך כדי המלחמה נהיה בן 18, גיל שהיום נראה לי כאילו ארע בימי הביניים. נדמה לי שחוץ מ[[w:נתיבה בן יהודה|נתיבה בן יהודה]] שכתבה ספרים עזים וחשובים על המלחמה ואולי עוד אחד או שניים איש מהלוחמים עצמם לא כתב. כתבו מפקדים. כתבו פוליטיקאים. כתבו [[היסטוריה|היסטוריונים]]. אני כתבתי מתוך הזיכרון או הדמיון של הזיכרון של הנער שהייתי. שליש מבני דורי נהרג במלחמה ההיא. אין למספר הזה אח ורע. בחטיבות האחרות של הפלמ"ח היו הכשרות מגויסות, בנים ובנות. בהראל היינו כל אחד ממקום אחר. לא שרנו סביב מדורה לפני הקרבות. שרנו שירים ערביים ושירים מטופשים והתחפשנו לחיילים ומכיוון שלא נהרגנו נאלצנו לחיות." ~ [[יורם קניוק]], מתוך מאמרו "[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1177969#yoram אפקט תש"ח]" שפורסם בעיתון "הארץ" 9 ביולי 2010