פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 9 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה
[[קובץ:DenkmalJerusalem SamuelUgglan Agnon Bad Homburg11.jpg|ממוזער|246פיקסלים128 פיקסלים|"לימדתני כיצד צריך [[אדם]] לדבר."]]
'''[[W:תהלה (נובלה)|תהִלה]]''' היא נובלה מאת [[שמואל יוסף עגנון]], המספרת את קורותיה של [[אישה]] ירושלמית בימי המנדט הבריטי.
{{מפריד}}
 
* "[[זקנה]] אחת הייתה בירושלים, זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם, צדקת הייתה וחכמה הייתה וחיננית הייתה וענוותנית הייתה. אור עיניה חסד ו[[רחמים]] וקמטי פניה ברכה ו[[שלום]]."
* "כל [[אדם]] נועד לו להכיר את מי שיכיר ובאיזה זמן יכיר אותו ובאיזו סיבה יכיר אותו."
* "יום שכזה בחוצה לארץ רואים כיום אביב, [[ירושלים]] שהיא מפונקת שבעה שמונה חדשים בחמה, יום שאין החמה זורחת בכל תקפה דומה כחורף ומתחבאים מפניו בבתים ובחצרות ובכל מקום שיש שם פינת גג."
* כשאני אומרת רבנים, לרבנים ממש נתכוונתי, ולא לאותם שבכאן שלובשים איצטלא דרבנן וקוראים להם רבנים."
* "דבר טוב יש בתיירים, שמתוך שאנו מראים להם אף אנו רואים. "
* "כל אימת שאני נכנס לעירל[[עיר]] דומה היא עלי כחדשה. איני יודע מה חידושיה. יבואו המפרשים הגדולים ויפרשו לנו."
* "ביתו פשוט וכליו פשוטים ואילו חכמתו מרחיבה והולכת, כגוונים אלו שנראים מן החלון ולמעלה על הרי ירושלים."
* "לשעבר שהיתה עשירה עשתה צדקה בממונה ועכשיו שלא נשתייר לה אלא שירי שיירים כדי מזונותיה המצומצמים עושה היא צדקה בגופה."
* "ישבתי והבטתי עליה והקפתי בעיני כל קמט וכל חריץ שבפניה. כמה הרפתקאות עברו עליה. רגילה היא לומר שראתה דברים טובים וגם דברים טובים מהם."
* "טוב היה אילו ניתנה לי [[חוכמה]] במקום גבורה, אלא אל דעות ה' ואינו נזקק לדעתן של בריותיו לומר לו מה טוב."
* "עמדה ונטלה את הכד שעל גבי השולחן והגביהתו כלפי מעלה ודיברה כמין [[שירה|שיר]], אטול את המכתב, ואשים אותו בכד, ואטול חומר חותם, ואחתום את הכד, ואקח עמי את הכד עם המכתב."
* דרך הילוכה הביטה בעינים טובות על כל מקום שעברנו ועל כל אדם שעבר עלינו."