יהדות: הבדלים בין גרסאות בדף

* "יש לעם היהודי [[היסטוריה]] שאינה כשל כל העמים. כתבתי פעם שהיהודים הם תאונה של ההיסטוריה, משהו שאיננו תואם את הכללים המקובלים של ההיסטוריה." ~ פרופסור [[W:ג'ורג' פרידמן|ג'ורג' פרידמן]], סוציולוגחוקר והיסטוריון[[ארצות צרפתי נודעהברית|אמריקאי]]

*"חידת עולמים זו שנקראה שאלת־היהודים עדיין מזעזעה את הרוחות גם בימינו כבימים מקדם. משוללת פתרון, כשאלת רבּוּע העגוּל, עומדת היא, בהבדל מזו, עוד גם עתה בשוּרה הראשונה של שאלות היום. סבּת הדבר היא, כי השאלה הזאת אינה ענין לעיון בלבד, אלא החייםה[[חיים]] בפועל הם כאִלו מחַדשים נעוריה יום יום ודורשים בחָזקה למצוא לה פתרון." ~ {{קישור[[W:יהודה לייב פינסקר|יהודה לייב פינסקר}}]]

* "הדת היהודית מדברת על סוף שיבוא לעולם הזה, ועל הופעתו של עולם אחר, מבוסס על עולמנו זה, אך מסודר בצורה שונה. דבר נוסף המוצא חן בעיני: המתים, יהודים ואחרים, ישובו לתחייה ויחדשו חייהם על האדמה. (בניגוד לתפישה הנוצרית, לפיה למתים היהודים אין 'קיום' אחר מאשר בתוך קברם), והם עתידים להיוולד מחדש לחיים בעולם החדש. עולם חדש זה – הוא הסוף האידיאלי". לשאלתו של בני לוי: 'מה בכל זאת תופס את לבך?' עונה סארטר: "המטרה. זו שכל יהודי מחזיק בה, במודע או שלא במודע, אשר צריכה, בסופו של דבר, לאחד את האנושות. זהו סוף במובן החברתי והדתי, אשר מצוי אך ורק אצל העם היהודי. עבורי, המשיחיות היא דבר חשוב, שהיהודים לבדם הגו בצורה כזו, היכולה לשמש גם את הלא-יהודים למטרות מוסריות נוספות ...מכיוון שמטרתם של הלא-יהודיםהלא־יהודים – אליהם אני משתייך – היא המהפכה. ולמה בדיוק אנו מצפים מן המהפכה? – להיעלמותה של החברה העכשווית ולהחלפתה בחברה צודקת יותר, שבה יוכלו בני האדם לקיים יחסים טובים בינם לבין עצמם. כלומר, חברה בה היחסים מבוססים על המוסר. רעיון זה של סוף אחרון למהפכה הוא, באופן כלשהו, הרעיון היהודי: המשיחיות והגאולה. כמובן, תתעוררנה בעיות כלכליות עצומות, אבל בניגוד לקרל מארכס ולמארכסיסטים, בעיות אלה אינן העיקר. הפתרון שלהן הוא אמצעי, ובמקרים מסוימים, להשגת הדו־קיום התוך־אנושי של מרכיבי החברה. לכן, המציאות היהודית צריכה להישאר בתוך רעיון המהפכה הלא־יהודית. היא צריכה להעניק לה את הכוח המוסרי." ~ [[ז'אן-פול סארטר]].

*"הפרסים, היוונים, הרומאים טואטאו מעל פני האדמה, ושבט פעוט שראשיתו קדמה ללידת אותן אומות גדולות, עודנו קיים בטהרתו בתוך חורבות ארצו. אם יש דבר בקרב האומות הנושא עליו חותם של נס, כאן, לפי דעתי, טבוע הנס בבהירותו." ~ [[W:רנה שאטובריאן|רנה שאטובריאן]], סופר, מדינאי ודיפלומט צרפתי, הנחשב למייסד התנועה הרומנטית בספרות הצרפתית.

* "היהודים שכחו שהם בני מלכים... היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ {{קישור|אהרון אפלפלד}}, 'והזעם עוד לא נדם', עמ' 24.

* "תגיד, מה הסוד של העם היהודי?" ~ נשיא [[W:טורקמניסטן|טורקמניסטן]], {{קישור|ספרמירט ניאזוב}}, ל{{קישור|[[שמעון פרס}}]].

* "באחד הערבים אמר לי מורי, פרופ' [[W:הוגו ברגמן|הוגו ברגמן]], באיזו פשטות נפלאה: 'ראה מה אירע לכל התנועות שהיהודים היו מכורים להן. ראה מה אירע לקומוניזם ולקומוניסטים היהודים. ראה מה אירע לבונדיזם, לתנועות הציוניות למיניהן, לחילוניות היהודית שהרגילה אותנו להיות ככל הגויים'. הוא המשיך ואמר: 'השבוע עיינתי בצוואת הריב"ש, ספר דק, ומצאתי בו עולם ומלואו. היהדות שממנה רצינו לברוח בסופו של דבר גדולה יותר ועשירה יותר מכל התחליפים שהזכרנו. התחליפים הם רק תחליפים. היהדות מחוברת אל אלוקים ואל האדם, ויש בכוחה להתחדש; אבל המחשבות, גם הנכונות והנאורות ביותר, באות והולכות'. כך דיבר פרופ' הוגו ברגמן, ידידו של קפקא, ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, שכל שערי המחשבה המודרנית היו פתוחים לפניו. ובדברו כמו נשתנו פניו, והוא נהיה דומה במראהו ליהודי של הדורות, ששפת הדורות דוברת מפיו." ~ אהרון אפלפלד

* "בתשובה לשאלה 'באיזה מובן אני יהודי?' אני נע יותר ויותר לקראת האמירה- בכל מובן. במובן הרחב ביותר אני יהודי עלילתי. אני מתכוון לומר כי אני אדם שמספר לעצמו סיפורים יהודיים, שיוצר לעצמו זהות מדרשית שנארגת מתפישותיי על אודות הדברים שאני יכול לדעת וללמוד מהמסורת היהודית." ~ פיטר פיצלה, פסיכולוג ממציא שיטת ה[[W:ביבליודרמה|ביבליודרמה]]הביבליודרמה

* "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[W:ז'ורז' סורל|ז'רז' סורל]], פילוסוף וסוציולוג צרפתי