נתן אלתרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''{{ו|נתן אלתרמן}}''' (1910 - 28 במרץ, 1970), משורר ומחזאי [[ישראל]]י.

 

==מתוך שיריו==

=== אהבה ===

* "ישנן יפות יותר ממנה אך אין יפות כמוה." ~ נשבעתי, עיני

* "את הלילה שלך, שעזבת לבדד, שעמד על דלתייך סחרחר משיאים, שנשא את חוליי המוקדש לך לעד, שידע לענות רק בשמך האחד, את הלילה שלך מרגיעים, מרגיעים." ~ את הלילה שלך מרגיעים

* "בכל זאת יש בה משהו, כן, יש בה איזה משהו, לא טוב שהוא, לא רע שהוא, אבל כיום זה משהו." ~ בכל זאת יש בה משהו

* "מַרְאוֹת עוֹד נִזְכֹּר, נִקְטָעִים וּרְצוּפִים, וְעַלְמָה שֶׁאָהַבְנוּ בְּרֶמֶז."

 

===התמודדות עם החיים ומשמעותם===

* "בלילה הסהור מול חלונך עומדת עיר טבולה בבכי הצרצרים." ~ ירח

* "מאגמיהם המים ניבטים אלינו, שוקט העץ באודם עגילים, לעד לא תיעקר ממני אלוהינו תוגת צעצועיך הגדולים." ~ ירח

* "עד קצווי העצב, עד עינות הליל ברחובות ברזל ריקים וארוכים, אלוהי ציווני שאת לעוללייך, מעוניי הרב שקדים וצימוקים...." ~ פגישה לאין קץ

* "בוא, ערב קיץ, אתה אמנם כשעה כבר פה, אך זו הזדמנות נאותה לומר; ערב קיץ, בוא..." ~ אור בחדרים

* "עכשיו ערבית. עכשיו החלונות העבת. כבית המנורה והמראות תדהה. כי מת בי יחידך, הבן אשר אהבת, אשר ידי הייתה בו בשדה..." ~ איגרת

* "על העיר עפות יונים, על העיר, על יער פרא, על כיכר התליינים, על ריסי נשים בערב. עם הרוח הנודדת לא נסע הרחק מכאן. השקיעה נשאה בדרך את סלי הדבדבן..." ~ תיבת הזמרה נפרדת

* "אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?..." ~ שיר משמר

* "אמרה האישה: אלהי, שמתני מאז קדמת עת להיות נופלה לרגלי החי ולהיות ניצבת למראשות המת." ~ האשה

 

== מתוך מאמריו ==

* "הנני שולל מבעלי העיקרון המוסרי את הזכות להזכיר לנו בתקיפות רבה כל־כך את עובדת מציאותם של ערבים 'בשטחים הכבושים', ואת המגיע להם בתחום הזכויות האנושיות והאזרחיות. לא על כך אנו דנים. הוויכוח מתחיל מאותה נקודה של אבסורד שממנה מסתבר, לדעתם של בעלי העיקרון הנ"ל, כי אי־הסכמתה של אוכלוסייה ערבית זו לשלטון ישראלי צריכה להיות לנו סיבה מספקת כדי שנוותר על זכויות עברו ועתידו של העם היהודי בארץ זו רק למען קיומה של פיקציה ממלכתית ערבית שאין לה כל שורשים באזור זה, לא מצד ההיסטורי ולא מצד החוק הבינלאומי הקיים. הנני סבור כי תושב ערבי האומר בלשונו המחוספסת שאין הוא רוצה בשלטון ישראלי, רשאי לחפש לו שלטון אחר בכל אחת מן המדינות המוסלמיות המשתרעות מהודו ועד חרטום {{הערה|משאיל את הביטוי מ[[מגילת אסתר]] "מהודו ועד כוש", אך במקום לומר כוש, שהיא סודן, מאזכר את בירתה חרטום, כדי להדגיש את {{ו|ועידת ח'רטום|הועידה האנטי-ישראלית שהתקיימה שם כשבועיים לפני-כן.}} }}". ~ (עיתון "מעריב", 15.9.67).

* "אך מרגע שאנו מודים בקיומה של פיקציה לאומית פלשתינאית, מאותו רגע נעשית הציונות כולה ענין של גזילת מולדת מידו של עם קיים, ובמידה שאנו מסייעים כיום להשתרשותה של תודעה זו בעולם ובהכרתנו פנימה, אנו מערערים יסודה ההיסטורי, האנושי של הציונות ומושיבים אתה על כידונינו בלבד." ~ 'ההובי החדש', 27 בפברואר 1970 – המאמר האחרון שפרסם אלתרמן