הצעקה הראשונית: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הצעקה הראשונית''' (באנגלית: '''The Primal Scream''') הוא ספר מאת [[ארתור ג'אנוב]] שיצא לאור ב־1970. הספר מציע שיטת טיפול חדשה שמטרתה לחבר את בני האדם לכאביםל[[כאב|כאבים]] עמוקים בילדותםב[[ילדות|ילדותם]] המוקדמת. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־1988.

* "צעקה איומה שעלתה מנבכי הנפש, של צעיר ששכב על הרצפה אגב שיחה טיפולית."

* "ה[[אדם]] מפסיק להיאבק בצורך שלו בחיזוקים תמידיים, וחש את חסרון האהבה בכל עומקו."

* "חוסר היכולת לאהוב היה בעיית ההורים ולא משהו שנבע מפגם מהותי ב[[ילדות|ילד]]."

* "דאגה של הורים לילד -– זה לתת לו את התחושה שהוא רצוי, נחשב ומקובל בזכות עצמו."

* "כאשר הילד הדחוי עסוק בלהתנהג בדרך שתרצה את הוריו , הוא מאבד מגע עם צרכיו האמיתיים."

* "הוא חייב לשנות את עצמו וכך נגרם לו [[כאב]] רגשי. הוא כבר לא גדל בהרמוניה עם עצמו."

* "לילדים דחויים יש צורך אובססיבי להתפרסם. כבוגר, הילד שלא זכה לתגובה עלול לנסות להיות 'כוכב' באמצעות התנהגות דרמטית, או, שהוא עלול לדבר ללא הרף כדי להוות מרכז התעניינות."

* "בבגרותם, יש המתגוננים באמצעות בריחה למוחותיהם , בעזרת רעיונות ושיטות [[אמונה]] ו[[פילוסופיה]]. יש המתגוננים באמצעות פעילות שוקקת המונעת מ[[רגש]]ות להתקרב, ואחרים מדברים ללא הפסק."

* "אדם בעל דחף עז ל[[הצלחה]] מכיל כמות רבה של כאב."

* "כדי להרגיש בטוחה, אני צריכה להרגיש שזקוקים לי ושאני שולטת במצב... לא הרגשתי ראוייהראויה שיעניקו לי כאשר אין באפשרותי לגמול."

* " [[יחסי מין|מין]] הוא אחד הדרכים היעילות ביותר שבהן אנשים מקופחים יכולים לגרום לעצמם להרגשה טובה. המין חושף את רמתנו הרגשית."