דליה רביקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 3:
==מתוך שיריה==
* "מילה אחת אולי ישנה שלא ידעתי אז לאמור, הזמן חלף ולא יחזור, ואיך אקרא עכשיו לזו אשר אינה." ▼
* "הדרך כל כך רחוקה ויש סהר כבדיל מרוקע, ויש מעליו אור לבן מחלב ושוטף כישועה עמוקה." ▼
* "הדברים היפים באמת אינם מתהלכים בחוץ. לפעמים הם קורים בחדר."
* "אם הוא יחזור באחד הזמנים, תראי איך פתאום אנשים משתנים. קשה להחיות רגשות ישנים."▼
* "הוא קם, הוא הולך, הוא עומד, אבא של מישהי אחרת."
* "אישה מכונסת רכת הליכות. אנשים מוותרים לה גם היא מוותרת."
* "שנים היא הסתתרה בחיק המשפחה ואת יופיה שמרה לא לי ולא לך."
* "מה שנותר אחרי הכאב היא הסקרנות לראות כיצד יפול דבר."
* "אף אחד לא חייב להסכים איתי, אינני נותנת אמון בטרגדיות יווניות."
* "אבל הבגד, אמרה, הבגד בוער באש. מה את אומרת, צעקתי, מה את אומרת? אין עלי בגד בכלל, הרי זאת אני הבוערת."
* "אפשר לשאול אותי אם ראיתי פעם יופי, ואני אשיב שראיתי הרבה אבל לא במקומות הנכונים."
▲* "מילה אחת אולי ישנה שלא ידעתי אז לאמור, הזמן חלף ולא יחזור, ואיך אקרא עכשיו לזו אשר אינה."
▲* "הדרך כל כך רחוקה ויש סהר כבדיל מרוקע, ויש מעליו אור לבן מחלב ושוטף כישועה עמוקה."
▲* "אם הוא יחזור באחד הזמנים, תראי איך פתאום אנשים משתנים. קשה להחיות רגשות ישנים."
* "אַבָּא שֶלִּי הִכָּה אוֹתִי. כָּל הָעוֹמְדִים צָחֲקוּ לַמַּרְאֶה, מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב...אַבָּא חָדַל מֵהַכּות אוֹתִי, אַךְ הַפַּחַד הַזֶּה שָרִיר וְקַיָּם."
* "רַק הָאָבָק לִוָּה אוֹתִי, וְלֹא הָיָה לִי מְלַוֶּה אַחֵר. הוּא הָלַךְ אִתִּי לְגַן הַיְלָדִים... תָּאֵר לְךָ מִיהוּ שֶׁלִּוָּה אוֹתִי וְעַד כַּמָּה רָצִיתִי מְלַוֶּה אַחֵר."
* "בלילה הזה הייתי בובה ממוכנת ופניתי ימינה ושמאלה, לכל העברים, ונפלתי אפיים ארצה ונישברתי לשברים וניסו לאחות את שברי ביד מאומנת."
* "אין אהבה במקום הזה זולת אהבה בשניים, ומי שקרע אותי מעליך לא היתה יראת אלוהים בלבו ולא תהיה."
* "יש רכבת שסובבת ונוסעת, סביב
* "והרי כל הטוב שיצמח לך מזה, הטוב שבכל העולמות האפשריים, הוא קבר אחד שיכרו למענך, לאחר השתדלות בלשכת ראש העיר, בבית הקברות שברחוב [[יוסף טרומפלדור|טרומפלדור]] במרחק שישים מטר מקברו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]]."
▲* "אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה. ומה גם אנשים." (גאווה)
▲*"כל כך הרבה צומחים ואף אחד כמעט אינו פורח." (שני שירי גינה)
▲*"אבל הבגד, אמרה, הבגד בוער באש. מה את אומרת, צעקתי, מה את אומרת? אין עלי בגד בכלל, הרי זאת אני הבוערת." (הבגד)
▲*"לו אפשר להשיג אותך לכל השנים, איך אפשר להשיג אותך מכל השנים." (השתדלות נוספת)
▲* "אפשר לשאול אותי אם ראיתי פעם יופי, ואני אשיב שראיתי הרבה אבל לא במקומות הנכונים." (אפילו אלף שנים)
==אמרותיה==
* "אין אמנות שאינה חושפת, אבל להחשף ולהתערטל באמנות אין פירושו סטריפטיז, כי יש לידי סגנון ואני תמיד יכולה לטעון שהשיר הוא לא אני."▼
* "ברור שזה שחי בחלומות סופו להיות מוכה בסלע."
▲* "אין אמנות שאינה חושפת, אבל להחשף ולהתערטל באמנות אין פירושו סטריפטיז, כי יש לידי סגנון ואני תמיד יכולה לטעון שהשיר הוא לא אני."
* "מגיע למיכל שעמוס עוז או מאיר שלו יכתבו עליה רומן שלם ויפתחו את הנושאים שאני הזכרתי כאן בצמצום ובדלות, אבל זהו מזלה הביש שאין מי שיכתוב עליה מלבדי, ואני מי אני ומה אני? לא מאמינה בתיאורי טבע ובניתוח דמויות וכותבת רק את המעט מן המעט בלי סדר ובלי פשר." (מתוך "קיצור תולדות מיכל")▼
* "עבודת פרך, יחס רע ואוכל איום, השפלה ולגלוג." ~ על הקיבוץ בו גדלה
▲* "מגיע למיכל
* "יש למשל, שיר אחד על לוויה והוא מלא התרוממות־רוח מהתגלית המפתיעה — שכל זמן שאדם חי הוא חי."▼
*
* "גם אני אשמח להיות פלורליסטית, כמו כל פלורליסט נאור, אבל בתרבות החילונית הישראלית לא מצאתי טקסט מקובל לשמח חתן וכלה, ולהבדיל, לנחם אבלים. אין נוסחה מקובלת לאיחולים ואין נוסחה מתונה להבעת רגשות שליליים. למעשה התרבות החילונית שלנו היא תרבות האין, ואפשר לקרוא את המילה הן בעברית והן באנגלית (IN). מי שאיננו רוצה כאן מדינת הלכה, צריך לבדוק מידי פעם את המותד הנעדר הזה: תרבות חילונית."
* "חשבון נפש אינו התחשבנות עם מגרעותיו של מישהו אחר, כי אם חשיבה פתוחה, ובמידת האפשר כנה של אמונה מול ספק, של יתר מול חסר ושל אני מול אתה. גם אני אינני מקיימת מצוות, ואינני מאמינה בתחיית המתים ובביאת המשיח. גם אני אינני מכירה את הביטויים המסורתיים לשמחות ואבל - אבל אין לי אלטרנטיבה חילונית ברורה לכל אלה, ואז מגיעים החגים ואין לי מושג מה לעשות בהם, מלבד למלא את המקרר ולהשתעמם."
* "אנחנו האנשים החלולים. אנחנו האנשים הממולאים בחומרים כימיים מפוקפקים. אנחנו האנשים שלא רוצים לחיות... השמש זורחת ושוקעת. הפרחים פורחים ונובלים. הפרי מבשיל ונושר, ורק אנחנו מצפים לאושר הגדול מכל אושר, האושר של ההיעדרות. אין לנו אהבה גדולה יותר מאשר אהבת העולם השרוי בלעדינו."
▲* "יש למשל, שיר אחד על לוויה והוא מלא התרוממות־רוח מהתגלית המפתיעה — שכל זמן שאדם חי הוא חי."
▲* 'הדיכאון שלי הוא שפל יציב. אין לי מאניה-דפרסיה. כשאני בדיכאון אני כל כך שונאת את עצמי, שאני לא שונאת אף אחד אחר'.
==נאמר עליה==
* "לרביקוביץ לא היה מחשב ומעולם לא כתבה במכונת כתיבה. כל השנים היא כתבה בעט." ~ [[W:דליה קרפל|דליה קרפל]]
| |||