החדווה שבגילוי דברים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:3 levitron.jpg|ממוזער|160 פיקסלים]]
'''החדווה שבגילוי דברים''' (באנגלית: ''' The Pleasure of Finding Things Out''') הוא ספר מאת [[ריצ'רד פיינמן]] העוסק ביופיו של ה[[מדע]] ובחשיבותו. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2006.
{{מפריד}}
 
* "אנחנו נמצאים ממש בתחילת זמנו של [[אנושות|המין האנושי]]."
* "הידע המדעי הוא כוח שמאפשר לנו לעשות [[טוב]] או [[רוע|רע]] – אבל הוא אינו כולל הוראות שימוש."
* "האופן הראשון שבו יש ערך למדע מוכר לכל אחד. זהו הידע המדעי המאפשר לעשות כל מיני דברים וליצור כל מיני דברים"."
* "ערך אחר של המדע הוא ההנאה שנקראת חדווה אינטלקטואלית, שכמה אנשים מקבלים מקריאה, מלימוד וממחשבה עליו, ושאחרים מקבלים מ[[עבודה]] בו."
* "הרעיון ששום אדם אינו יודע בעצם איך לנהל ממשלה הוליד את הרעיון שאנחנו צריכים לבנות שיטה שבה אפשר לפתח רעיונות חדשים, לנסות אותם, לזרוק אותם ולהביא במקומם רעיונות חדשים."
* "לא מוכן לזלזל בערכה של השקפת העולם שהיא תוצאת המאמץ המדעי. היא הביאה אותנו לדמיין כל מיני דברים מופלאים לאין שיעור יותר ממה שדמיינו המשוררים והחולמים של העבר. היא מראה שדמיונו של הטבע הרבה הרבה יותר גדול מדמיונו של האדם."
* "ספק ודיון הם חיוניים להתקדמות אל הלא נודע. אם אנחנו רוצים לפתור בעיה שלא פתרנו מעולם, אנחנו צריכים להשאיר את הדלת ללא נודע פתוחה במקצת."
* "ה[[שירה|משוררים]] שלנו אינם כותבים עליה; האמנים שלנו אינם מנסים לתאר את הדבר הנהדר הזה. אינני יודע למה. שום איש אינו שואב [[השראה]] מתמונת היקום העכשווית שלנו? הזמרים אינם שרים על ערכו של המדע, ומשום כך אתם נאלצים לשמוע לא שיר ולא בלדה, אלא הרצאה על הנושא הזה."
 
[[קטגוריה:ספרי עיון]]