עמוס עוז: הבדלים בין גרסאות בדף

* "בלבו ידע תמיד כי רוב האנשים זקוקים ליותר [[אהבה]] מכפי שהם יכולים להשיג."

* "התרבות אינה [[מוזיאון]], מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו."

* "האושר הוא כלי דק ונדיר, מעין אגרטל סיני, המעטים שהגיעו אליו, חצבו או גילפו אותו תו לתו במשך שנים, איש איש בצלמו ובדמותו, איש איש על פי מידותיו, אין אושר דומה לאושרל[[אושר]]. וביציקת אשרם הטמיעו גם את יסוריהם ועלבונם, כמזקקים זהב מעפרות."

* "אור קר וחריף היה זה, צלול, שקוף כמו בדולח, אור אשר אולי נשלח אלינו כמו מקדמה על חשבון הימים הרחוקים שבהם ייתם הסבל, [[ירושלים]] תיטהר מייסוריה, ואנשים שיבואו על מקומנו ינהלו את חייהם במנוחה, בהתחשבות, בתבונהב[[תבונה]] חרישית, בטעם."

* "איך לחשה לו שדווקא כך, באברו הרפוי, הוא חודר ומגיע אליה עמוק יותר מאשר בהתעלסותב[[יחסי מין|התעלסות]]. נדירות, כמעט מיסטיות היו בעיניו המלים האלה שכמו הזדהרו באור יקרות עכשיו כשזכר אותן."

* "יבואו צעירים מאיתנו, אנשי שלום וצדק חברתי. יכול להיות שיהיו נימוקים שונים ודרך אחרת לדבר, אבל הם ימצאו את הדרך למיליונים אחרים, לא בגלל שהם כולם שטופי שנאה וכוח, אלא כי הם מודאגים וחוששים באמת. רוב הישראלים מוכנים לשלוםל[[שלום]] של פשרה, כיוון שהם חרדים שישראל שתצא מהשטחים תהיה חלשה. אסור להתעלם. במקום להוקיע את האנשים האלה, צריך להגיע אליהם, להרגיע ולא להוקיע. להתווכח בחריפות עם יריבנו, אבל גם להקשיב להם קשב רב" ~ עמוס עוז בהלוויתו של [[יוסי שריד]] (בנדר א. & כהן מ., [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-516609 '''"יוסי שריד הובא למנוחות: לימד להכחיד עוול ומלחמה מהעולם"'''], אתר מעריב, תאריך 6.12.2015).