אריך פרום: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התאמה לנהוג בויקיציטוט
שורה 14:
* "ספק אם יש איזו פעילות או יוזמה, שתחילתה בתקוות ובציפיות עצומות כל כך, ובכל זאת סופה מכזיב תמיד כאהבה." ~ עמוד 14
* "האדם כיוון שנעקר מ[[גן עדן]] – מצב של אחדות ראשונית עם ה[[טבע]] – כרובים בלהט החרב המתהפכת חוסמים את דרכו לבל יוכל לחזור." ~ עמוד 17
• '* "לאחר שנעשו אדם וחווה מודעים לעצמם וזה לזה, היו מודעים לנפרדותם, להבדל שביניהם, להיותם משתייכים למינים שונים. אבל עם ההכרה בנפרדותם הם נשארים זרים זה לזה, משום שלא למדו לאהוב זה את זה'." ~ [עמ' 17]
* "חווית הבדילות מעוררת [[חרדה]], אכן זו אם כל חרדה." ~ עמוד 18
* "[[הכרה]] זו של עצמו כהוויה נפרדת, הכרת קוצר משך חייו, הכרת העובדה שעל כורחו נולד ועל כורחו מת, שסופו למות לפני אהובי נפשו, או שהללו סופם למות לפניו, הכרת בדידותו ובדילותו, חוסר ישעו נוכח כוחות הטבע והחברה, כל זה הופך את קיומו הנפרד, הקרוע לבית אסורים קשה מנשוא, דעתו הייתה נטרפת עליו אלמלא יכול להתיר עצמו מבית אסורים זה ולפרוש ידיו ולהתאחד בצורה כזו או אחרת עם בני אדם, עם העולם שמחוצה לו." ~ עמוד 18
שורה 19 ⟵ 20:
* "בחברה הרכושנית של ימינו נשתנתה משמעותו של ה[[שוויון]]. באמרך שוויון מתכוון אתה לשוויון של אוטומטים, של בני [[אדם]] שקיפחו עצמיותם." ~ עמוד 23
* "בלא אהבה לא הייתה ה[[אנושות]] יכולה להתקיים אף יום אחד." ~ עמוד 25
• '* "הפרדוקס באהבה הוא ששתי נפשות נעשות לאחת ובכל זאת נותרות שתיים'." ~ [עמ' 26]
• '* "הנתינה היא הביטוי הנעלה ביותר ליכולת, לכוח. בעצם מעשה הנתינה אני חש את כוחי, את עושרי ואת עצמתי. חוויה זו של חיוניות ויכולת מוגברת ממלאת אותי שמחה... בתחום המין. שיא הפסגה... של הגבר מתמצה במעשה הנתינה; הגבר נותן את עצמו, את איבר המין שלו, לאישה... הוא נותן לה את זרעו... אצל האישה... גם היא נותנת את עצמה; היא פותחת את השערים למרכז הנשי שבה'." ~ [עמ' 27 - 28]
• '* "יונה נמלט משליחותו הואיל וחשש שאנשי נינוה יחזרו בתשובה ואלהיםו[[אלוהים]] יסלח להם. ביונה מפעמת תחושה חזקה של חוק וסדר, אבל חסרה בו אהבה... אלהים סולח להם וחוזר בו מהחלטתו להרוס את העיר. יונה נמלא [[כעס]] ואכזבה; הוא ביקש "צדק", ולא רחמים... אלהים מסביר ליונה שהעיקר באהבה הוא "לעמול" לתכלית כלשהי ו"לגדל משהו", שהאהבה והעמל כרוכים זה בזה'." ~ [עמ' 30 - 31].
* "באהבה שבין ה[[גבר]] ל[[אישה]], שב ונולד כל אחד מהם." ~ עמוד 38
* "אכן, אין בני אדם [[אנוכיות|אנוכיים]] מסוגלים לאהוב אנשים אחרים, אבל כמו כן אינם מסוגלים לאהוב גם את עצמם." ~ עמוד 61
* "האדם המודרני מתרחק מעצמו, משאר בני האדם ומן הטבע. הוא נהפך לסחורה." ~ עמוד 81
• 'לאחר שנעשו אדם וחווה מודעים לעצמם וזה לזה, היו מודעים לנפרדותם, להבדל שביניהם, להיותם משתייכים למינים שונים. אבל עם ההכרה בנפרדותם הם נשארים זרים זה לזה, משום שלא למדו לאהוב זה את זה' [עמ' 17]
• 'הפרדוקס באהבה הוא ששתי נפשות נעשות לאחת ובכל זאת נותרות שתיים' [עמ' 26]
• 'הנתינה היא הביטוי הנעלה ביותר ליכולת, לכוח. בעצם מעשה הנתינה אני חש את כוחי, את עושרי ואת עצמתי. חוויה זו של חיוניות ויכולת מוגברת ממלאת אותי שמחה... בתחום המין. שיא הפסגה... של הגבר מתמצה במעשה הנתינה; הגבר נותן את עצמו, את איבר המין שלו, לאישה... הוא נותן לה את זרעו... אצל האישה... גם היא נותנת את עצמה; היא פותחת את השערים למרכז הנשי שבה' [עמ' 27-28]
• 'יונה נמלט משליחותו הואיל וחשש שאנשי נינוה יחזרו בתשובה ואלהים יסלח להם. ביונה מפעמת תחושה חזקה של חוק וסדר, אבל חסרה בו אהבה... אלהים סולח להם וחוזר בו מהחלטתו להרוס את העיר. יונה נמלא כעס ואכזבה; הוא ביקש "צדק", ולא רחמים... אלהים מסביר ליונה שהעיקר באהבה הוא "לעמול" לתכלית כלשהי ו"לגדל משהו", שהאהבה והעמל כרוכים זה בזה' [עמ' 30-31]
 
== אדם לעצמו ==