אברהם ב. יהושע: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:B 003.jpg|ממוזער|178210 פיקסלים|"זהות היא דבר שאתה מחליט עליו. דבר שאתה בוחר."]]
'''[[W:אברהם ב. יהושע|אברהם גבריאלב. יהושע]]''' (נולד ב־19 בדצמבר 1936) הוא סופר ומחזאי [[ישראל]]י.
 
==מתוך ספריו==
שורה 18:
* "הסבל הוא כחבר פיפיות. יכול הוא להכשיר אדם לרגישות מוסרית, מחד גיסא, או לאטימות מוסרית, מאידך גיסא."
 
==כוחה הנורא של אשמה קטנה (1998)==
{{דף מורחב|כוחה הנורא של אשמה קטנה}}
* "קשה ליצור הסכמה בין קוראים על שיפוט מוסרי כזה או אחר."
* "אנו נוטים יותר ויותר לראות את העולם דרך משקפי ה[[חוק]] ולא דרך משקפי המוסר."
* "המוסר אינו תלוי כאיזה כוכב רחוק וזוהר בשמי חיינו אלא הוא נוכח תמיד בכל מקום שבו בני אדם מקיימים יחסים ביניהם."
* "כוחו הסמוי של הטקסט לא רק ב[[W:סוגסטיה|הזדהות סוגסטיבית]] עם חוויות רגשיות אלא בפעולה סמויה לשינוי עמדות מוסריות מגובשות."
 
==אמרותיו==
שורה 32 ⟵ 37:
* "זהות המולדת של ה[[פלסטינים]] היא כמעט הפוכה מזהות המולדת שלנו, ובמובן מסוים גם היא דורשת בדיקה. מול עם שהחליף מולדות כמו נוסע מתמיד, בעיני פלסטינים רבים המולדת מצטמצמת לפעמים לכפר ולבית."
* "במשך 600 השנים של תקופת בית שני החלה כבר כמחצית מעם ישראל לנדוד ברחבי העולם העתיק, תוך כדי היחלשות של מרכיב הקשר הפיזי ל[[ארץ ישראל]]."
* "אני מעדיף שננטוש את השימוש בשם "יהודים" כלפי עצמנו, אבותינו לא נקראו "יהודים" אלא שבטי ישראל, אני מעדיף שנאמץ לעצמנו את השם "ישראלים" בניגוד לערבים ולמוסלמים הלא-ערביים שחיים כאן שמבקשים להיקרא "פלסטינים". אני מתייחס גם כמובן אל היהודים החיים עדיין בניכר ובגולה, זו טעות אדירה לחשוב שכולנו רק משבט יהודה, אמנם גורשנו מפרובינקיית יהודה של בית שני אבל זה לא סותר את העובדה שאנו צאצאי שניים עשר שבטי ישראל שייסדו את הממלכה הזו. עוד משהו שמפריע לי בשימוש בשם "יהודים" בתיאור העבר המקראי שלנו הוא שהוא מוחק את זהותנו המקורית: לא רק שבט יהודה קיבל את לוחות הברית במעמד הר סיני, שבטי ישראל קיבלו אותם - יהודה הוא שבט אחד ויש עוד 11 לצדו. המילה "יהודי" מופיעה בתנ"ך רק בסופו, במגילת אסתר, ועם הזמן - בעיקר לאחר עקירתנו מכאן והתפזרותנו ברחבי העולם קיבלה מילה זו קונוטציה שלילית, של אדם חלש ומנודה שאפשר להגלות אותו ממולדתו, אני לא רוצה לקשור את גורלי וזהותי עם ההקשרים הללו, אני ישראלי לא רק משום שאני תושב מדינת ישראל אלא בעיקר מפני שאני צאצא של עם ישראל הקדום".
* "בצירוף המיוחד הזה בין [[דת]] ספציפית לעם ספציפי מקופלות כמה וכמה בעיות יסוד, מוסריות וקיומיות, של התנהלותו של העם בהיסטוריה האנושית ועד עצם היום הזה."
* "השאלה הגורלית ביחס להמשך דרכה של מדינת ישראל איננה חלילה בניסיון לשקם את ההיתוך שלא צלח עוד בראשית הדרך, אלא אם לבצע סופית את פירוק הריתוך בין הדת היהודית לבין הלאומיות הישראלית, במיוחד לקראת התסבוכת הטרגית של הדו־לאומיות, שאליה אנו גוררים ונגררים בעיוורוננו ובאיוולתנו, אבל גם בעיקשות ובפסיביות של הפלסטינים."
* "אני מעדיף שננטוש את השימוש בשם "'יהודים"' כלפי עצמנו, אבותינו לא נקראו "'יהודים"' אלא שבטי ישראל, אני מעדיף שנאמץ לעצמנו את השם "'ישראלים"' בניגוד לערבים ולמוסלמים הלא-ערבייםהלא־ערביים שחיים כאן שמבקשים להיקרא "'פלסטינים"'. אני מתייחס גם כמובן אל היהודים החיים עדיין בניכר ובגולה, זו טעות אדירה לחשוב שכולנו רק משבט יהודה, אמנם גורשנו מפרובינקיית יהודה של בית שני אבל זה לא סותר את העובדה שאנו צאצאי שניים עשר שבטי ישראל שייסדו את הממלכה הזו. עוד משהו שמפריע לי בשימוש בשם "'יהודים"' בתיאור העבר המקראי שלנו הוא שהוא מוחק את זהותנו המקורית: לא רק שבט יהודה קיבל את לוחות הברית במעמד הר סיני, שבטי ישראל קיבלו אותם - יהודה הוא שבט אחד ויש עוד 11 לצדו. המילה "'יהודי"' מופיעה בתנ"ך רק בסופו, במגילת אסתר, ועם הזמן - בעיקר לאחר עקירתנו מכאן והתפזרותנו ברחבי העולם קיבלה מילה זו קונוטציה שלילית, של אדם חלש ומנודה שאפשר להגלות אותו ממולדתו, אני לא רוצה לקשור את גורלי וזהותי עם ההקשרים הללו, אני ישראלי לא רק משום שאני תושב מדינת ישראל אלא בעיקר מפני שאני צאצא של עם ישראל הקדום"."
* "מחאת ה'מילקי' למיניה, נראים לי קצת מותרות בהשוואה לבעיות העמוקות שאנו עומדים בפניהן. לכן כשראיתי את החצי מיליון ברחובות בתקופת [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית]], והילדים שלי גם הלכו לשם, ראיתי בזה יותר מופע עם זמרים."
 
===נושאים אישיים===
* "אני דור חמישי ב[[ירושלים]]. אבותיו של אבי הגיעו בשנות ה־30 של המאה ה־19 מסלוניקי. אביה של אמי הגיע בשנות ה־30 של המאה ה־20 ממרוקו. כך שאני אדם פרה־ציוני. אני ילידי. היחס שלי לארץ ולירושלים הוא יחס ראשוני לגמרי."