מותו של זיגמונד פרויד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מ הגהה |
||
שורה 2:
'''מותו של זיגמונד פרויד''' (באנגלית: '''The Death Of Sigmund Freud''') הוא ספר מאת מרק אדמונדסון (Mark Edmundson) על חייו של [[זיגמונד פרויד]] ובייחוד שנותיו האחרונות. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2009.
{{מפריד}}
* "לפחות מאז החל את דרכו המקצועית, בשנות העשרים לחייו, היה פרויד אדם הדבק במוסכמות, ועשה זאת בפיקחות רבה ובמלוא החומרה, ובד בבד היה מין איש חזון. הנטיות השתנו כל הזמן
* "פרויד חי כל ימיו כבורגני מהשורה: תמיד היה לבוש יפה, טיפח את זקנו וגזז את שערו בקביעות, שילם את חובותיו בזמן ודאג להזמין כרטיסים מראש. ואף שבעיני רבים הוא היה נושא הדגל של אֶרוס, נראה שחייו הארוטיים שלו עצמו היו שגרתיים לחלוטין. הועלו ניחושים שפרויד ניהל רומן עם גיסתו, מינה ברנאיס, אך אלו היו ונותרו בגדר ניחושים בלבד."
* "היה מרדן וחדור [[תשוקה]] והיה נוהג לומר דברים, לכתוב דברים ולפעמים אפילו לעשות דברים שנשמעו מזעזעים לאוזני בני דורו. הוא היה עצמאי בדעותיו ונועז, ובסופו של דבר, במבחן המעשה, לא נועץ באיש אלא הסתמך על עצמו בלבד."
* "פרויד מפיק מעצמו את המיטב במצב ששני הדחפים החזקים המניעים אותו, הדחף למרידה והדחף לחשיבה הגיונית ולמהוגנות, מפעילים זה את זה
* "הוא נשא עיניו לפרסים ולכיבודים
* "מיפוי הדינמיקה של ה[[לא-מודע]] העמיד אותו בפתחם של דברים גדולים, שכן נתן בידו הבנה שיש בה אמירה חדשה וכבדת משקל בכל השאלות שהמשיכו והעסיקו את המערב מאז ימי [[אפלטון]]. בתום העשור הראשון של המאה העשרים השתוקק פרויד ל[[חיים]], ולעוד חיים, בעוצמת רגש שלא גברים רבים בני חמישים ושלוש היו מסוגלים לה."
|