ניר ברקת: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Nir Barkat 2008.JPG|ממוזער|200px|ניר ברקת]]
'''[[W:ניר ברקת|ניר בַּרְקַת]]''' (נולד ב־19 באוקטובר 1959), פוליטיקאי ישראלי וחבר כנסת מטעם הליכוד. כיהן כראש עיריית [[ירושלים]] בין השנים 2008 - 2018.
{{מפריד}}
שורה 7:
* "שירות ציבורי זה כמו שירות צבאי. כשאדם משרת בצבא הוא שומר על ביתו. מאוד נהניתי בעסקים, הייתי נשאר שם אילולא נחשפתי למגמות השליליות בירושלים. אני רואה בפעילות הציבורית שלי בירושלים כמו חתימה על שירות קבע, אין לי שום כוונות לחזור לעסקים. שיניתי לחלוטין את הכובע שלי. פעילות ציבורית זה לא משחק, צריך לצבור בה ניסיון, אני כמה שנים במגזר ולמדתי המון." ~ מתוך [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000027868 ראיון] בעיתון "גלובס", 13 בנובמבר 2005
* "אני עדיין עושה עסקים, אבל הם שונים. עמותת 'סטארט־אפ ירושלים' שהקמתי זה עסקים, לייעל את ה[[כסף]] שהממשלה משקיעה בירושלים בעיר זה עסק. אני מסתכל על העבודה הציבורית בצורה עסקית. בסופו של דבר ניהול העיר זה ניהול קופה ציבורית שצריך לבצע באופן נכון. ניהול זה ניהול וחייבים את הדיסציפלינה הזאת כדי להוציא את עיריית ירושלים מהבוץ שבו היא נמצאת." ~ מתוך [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000027868 ראיון] בעיתון "גלובס", 13 בנובמבר 2005
* "אתה מכיר את הבדיחה על הדייג שדג דגים ולא רוצה להתקדם לשום מקום כי בסופו של דבר הוא יחזור לעשות את מה שהוא אוהב וזה לדוג דגים? אותו דבר אצלי. אני היום נהנה מאוד מהשירות הציבורי. זה כיף לקדם את ירושלים ולא לבקש תמורה. למה לי לעשות עוד [[כסף]]? אין לי צורך בזה כיום." ~ מתוך [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000027868 ראיון] בעיתון "גלובס", 13 בנובמבר 2005
* "אירוע טראומטי קשה אחר הוא הפיגוע מול גן הפעמון בקו 14 בירושלים. האוטובוס התפוצץ לי מול העיניים ואני הייתי הראשון בשטח לעזור לאנשים. הצלחתי לעשות לילדה אחת חסימת עורקים וחייה ניצלו. היו לי הרבה קרבות כחייל, אבל לראות פיגוע בירושלים זה קשה מאוד. זה היה אירוע לא פשוט שהשפיע עליי כמה שבועות ארוכים." ~ מתוך [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000027868 ראיון] בעיתון "גלובס", 13 בנובמבר 2005
* "היה קרב שבמהלכו נכנסנו למבנה, ובמרתף היו מחבלים. פנים מול פנים, בלילה. גדי לובין (עד לאחרונה ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל), היה מ"מ 2 שלי. איך שטיפסנו למעלה, אני שומע יריות מלמטה. זה היה משוגע. למעלה מעשרה מחבלים. אני לא מבין איך יצאנו משם בלי נפגעים." ~ על מלחמת לבנון הראשונה, בה היה מפקד פלוגה, מתוך [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2010/15/1506.htm ראיון] בעיתון "במחנה", 14 באפריל 2010
| |||