שמעון אדף: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 29:
==אמרותיו==
* "לכתוב [[ספר]] זו אפשרות לבדוק איך העולם עובר דרכי או איך אני עובר בעולם."▼
* "הרגעים של ה[[ספק]] הם בעיניי הרגעים המכוננים של ה[[יהדות]]."
▲* "לכתוב [[ספר]] זו אפשרות לבדוק איך העולם עובר דרכי או איך אני עובר בעולם."
* "ה[[חרדה]] היחידה שאני יכול לחוש היא כלפי מה שאני כותב כרגע, לא כלפי מה שכתבתי לפני שנתיים ועכשיו רואה אור. אני כבר נמצא בספר הבא."▼
* "אני מרגיש שאני נמצא בנקודת האפס שלי, בהתחלה של הדברים – ובו־זמנית אני מרגיש שהכול כבר קרה, שאני ממש עייף ושאני בן מיליון שנה."▼
* "במשך הרבה שנים בספרות העברית והעולמית, שולטת פרדיגמה ריאליסטית – איך אנחנו יכולים לשקף את המציאות באמצעות [[מילה|מילים]]. אני לא מצויד בפרדיגמה הזו, וצריך לכפות אותה על עצמי."
* "הסוגיה של ה[[זמן]], המעבר שלו, התוצאות שלו, הצורה שבה הוא נקלט בתודעה – אלו שאלות שהעסיקו את הספרות מאז ומעולם. אך ספרות המדע בדיוני אפשרה לחשוב על זמן [[עתיד]], בעוד שהספרות היפה קשורה ל[[עבר]] ול[[הווה]]."
* "אני חושב שאנשים תמיד יזדקקו לדמויות, לעלילה, למבט חדש על ה[[עולם]], לכך שמישהו ינסח בעבורם רחשי לב שהם לא יכלו לנסח בעצמם."
==על עצמו==
* "אני לא מתבודד. יש לי פשוט מעט מאוד צרכים. ב'מתבודד' יש סוג של טינה כלפי החברה, והטינה היחידה שיש לי היא כלפי עצמי."
* "החניכה שלי ל[[שירה]] בזמנו הייתה הניסיון לחפש מודל של הבעה עצמית שלא עובר דרך העולם של בית הכנסת ושל אבא שלי."
▲* "אני מרגיש שאני נמצא בנקודת האפס שלי, בהתחלה של הדברים – ובו־זמנית אני מרגיש שהכול כבר קרה, שאני ממש עייף ושאני בן מיליון שנה."
▲* "ה[[חרדה]] היחידה שאני יכול לחוש היא כלפי מה שאני כותב כרגע, לא כלפי מה שכתבתי לפני שנתיים ועכשיו רואה אור. אני כבר נמצא בספר הבא."
{{מיון רגיל:אדף, שמעון}}
|