מאיר שלו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה, הרחבה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Meir Shalev.jpg|שמאל|ממוזער|141px|מאיר שלו
'''[[W:מאיר שלו|מאיר שלו]]''' (נולד ב־29 ביולי 1948), סופר ופובליציסט [[ישראל|ישראלי]].
==מתוך ספריו==
* "אם לאהוב זה לא עולה כסף, למה כולם קמצנים ב[[אהבה]]?" ~ כימים אחדים▼
=== רומן רוסי ===▼
* דבר אחד הוא, לקבל את מדקרות הגורל, ואפילו לכוף את הראש לפניו, ודבר אחר הוא להשאיר לו את האור דולק בחוץ, לפתוח לו את הדלת ולהזמין אותו פנימה." ~ בביתו במדבר ▼
* "לפול מפרה זה רק מסוכן, אבל לפול מארנבת זה ממש בושה." ~ הגשם של סבא אהרן ▼
* "בכפר שלנו יש לכל סיפור יותר גרסאות ממשתתפים."
* "כשהייתי בן חמש לקחו אותי סבא ופינס אל כרם השקדים של אליעזר ליברסון. סבא ניגש אל אחד העצים, חפר מעט ליד שורשיו והראה לי סימני נבירה וכרסום שהעמיקו עד מתחת לקליפתו. הוא העביר את אצבעותיו על צואר הגזע, הידק אותן בעדינות עד שמצא את מבוקשו, ואז שלף את אולר ההרכבות וקילף ריבוע מדויק מקליפת העץ. הזחל שנחשף היה גדול, כעשרה סנטימטרים אורכו, צהבהב חיוור, ולו ראש כהה, רחב ונוקשה. כשפגעו בו קרני השמש התחיל להתפתל בטירוף ולקלל. 'קַפְנוֹדִיס', אמר סבא, 'אויב השקד, המשמש, השזיף, כל פרי אשר לו גלעין.'... 'העושים במחשך מעשיהם', הוסיף פינס. בקצה הלהב עקר סבא את הזחל ממחילתו והשליכו לאדמה. חשתי את הגועל והזעם עולים בי."
* " 'שלחני כי עלה השחר', אומר לי הרגע הזה. מבקש הוא שאכתוב כדי שהוא יוכל לחלוף."
* "תוך ארבע שנים ילדה ארבע בנות ואחר־כך עמדה מִלֶדֶת."
* "קודם עם המקור אחר כך עם הפלומה..." ~ שיטתו של הדוכס מ"עשיו" לשמירה על הגיינה
▲* "אם לאהוב זה לא עולה כסף, למה כולם קמצנים ב[[אהבה]]?"
▲=== בעיקר על אהבה ===
* "את הספרים הללו קראתי, חזור וקרוא, בילדותי, וספרים, כמו נופים, מצליחים להטביע עצמם ביתר תוקף ועומק, כשהם נקראים בגיל המתאים."
* "כמו רבים אחרים למדתי בבית־הספר על יתוש האנופלס. אני חושב שישראל הייתה אז המדינה היחידה בעולם, שלימדה לילדיה את תורת היתושים בשיעורי ההיסטוריה ולא הזאולוגיה. מבחינת מערכת החינוך הישראלית, יתוש האנופלס, שהעביר את חיידקי הקדחת והדביק בהם את החלוצים, לא היה חרק, אלא מחבל. אחד מאויבי הציונות והישוב היהודי. יחד עם עכברי השדה, השרב, המופתי הירושלמי, היבלית, המפלגה הקומוניסטית וזחל הקפנודיס, הוא ביקש להחריב את המפעל הציוני, ולמזלנו נכשל."
▲* דבר אחד הוא, לקבל את מדקרות הגורל, ואפילו לכוף את הראש לפניו, ודבר אחר הוא להשאיר לו את האור דולק בחוץ, לפתוח לו את הדלת ולהזמין אותו פנימה."
▲=== פונטנלה ===
* "מה נשתנה? ובכן, 'באורח מאוד אירוני,' כך אומרת אלונה, 'במשפחה שלך כל עסק הפוך.' ואכן, כל השנה אנחנו מצליחים ללכת בחרבה, אבל בליל- הסדר אנחנו מתכסים\ מוצפים\ צוללים בים- סוף השב ונסגר של הזכרונות. אפילו היופאים שזכרו לשפוך זרע או לדמם או להיניק לפני ההתכנסות סביב שולחן- הסדר, לא מצליחים להתחמק מן המים האדירים, הרבים, היכסיומו הזה מן התורה, והמשפחה נראית לי אז כמו המילואימניקים של היחידה, שפעם בשנה הם נפגשים לקומזיץ בבסיס, מעלים אש וזכרונות: איך זרקנו רימון- הדף לתוך המחראה בדיוק כשהרס"פ התיישב שם, ואיך הצוות של גדי דפק את הקומנדו הסורי כולו, ואיך אמומה- יוכבד שמה את התיבה ביאור, ואיך חילצנו את יקי משבי הלגיון הירדני, ואיך אפופה- משה הרג את המצרי ויטמנהו בחול, ואיך מפקד הפלגה רצה לפרק את הוויגוואם של גבריאל ושל חבריו, ואיך שלחנו לאיבר- אלס מצות שמורות, והיא זרקה אותן לחזירים- אבל זה כבר סיפור על מרור אמיתי." ▼
* "אם יש לך מטרה, תלך רק עליה, ובכל הכוח, וכולך רק אצבע והדק, עין וכוונות."
* "והשאר, ואני בתוכם, עם העצבים המהירים, המקצועיים, התאוותנים של הבחרות – התחלנו לירות כמטורפים."
* "הזמן המפלה הגדול, מיין את קורבנותיו. אשר למוות למוות, ואשר לזיכרון לזיכרון. אשר לזיכרון לחיים ואשר למוות לשכחה."
▲* "מה נשתנה? ובכן, 'באורח מאוד אירוני,' כך אומרת אלונה, 'במשפחה שלך כל עסק הפוך.' ואכן, כל השנה אנחנו מצליחים ללכת בחרבה, אבל בליל- הסדר אנחנו מתכסים\ מוצפים\ צוללים בים- סוף השב ונסגר של הזכרונות. אפילו היופאים שזכרו לשפוך זרע או לדמם או להיניק לפני ההתכנסות סביב שולחן- הסדר, לא מצליחים להתחמק מן המים האדירים, הרבים, היכסיומו הזה מן התורה, והמשפחה נראית לי אז כמו המילואימניקים של היחידה, שפעם בשנה הם נפגשים לקומזיץ בבסיס, מעלים אש וזכרונות: איך זרקנו רימון- הדף לתוך המחראה בדיוק כשהרס"פ התיישב שם, ואיך הצוות של גדי דפק את הקומנדו הסורי כולו, ואיך אמומה- יוכבד שמה את התיבה ביאור, ואיך חילצנו את יקי משבי הלגיון הירדני, ואיך אפופה- משה הרג את המצרי ויטמנהו בחול, ואיך מפקד הפלגה רצה לפרק את הוויגוואם של גבריאל ושל חבריו, ואיך שלחנו לאיבר- אלס מצות שמורות, והיא זרקה אותן לחזירים- אבל זה כבר סיפור על מרור אמיתי."
=== יונה ונער ===▼
* "זאת העצמאות האמיתית של הבנאדם – בזמן, לא בכסף."
* "לפנות ערב שב הדוד לגן־החיות, הציץ וראה את התינוק עם ילדה גבוהה ומתולתלת, וחש דבר מה מוזר: להקת המילים שמתעופפת דרך קבע במוחו של כל אדם, ללא כל סדר ומשטר, נערכה במוחו שלו במבנה של משפט. והמשפט לחש לו את עצמו, שעתידים השניים האלה להיקשר בקשרי אהבה. כך ממש."
* "ניווט הוא היכולת למצוא את הדרך מכל מקום לכל מקום, ובעיקר למקומות שאינך מכיר, ואילו החזרה הביתה, איך אומר זאת, נערי, דומה לציות שהכול מצייתים לכוח המשיכה. כמו שהנחל יודע את הדרך אל הים בלי מפות, וכמו שאבן מושלכת לא זקוקה למצפן כדי לשוב אל האדמה."
*"אני רק שומעת את המילה מגדר וכבר אני רואה איך את ואני וכל יתר הנשים עומדות מאחורי גדר וגועות. בשביל מילה שתהיה דומה לג'נדר ותיתן לנו הרגשה שאנחנו אמריקאיות, שמנו את עצמנו במכלאה כמו פרות."
*"האמת נמצאת בין שתי האפשרויות, בדיוק באמצע, שזה המקום שבו האמיתות אוהבות להיות. כשהיא חד-משמעית, כלומר בקצה הזה או בקצה הזה, האמת משעממת לא רק את הזולת אלא גם את עצמה."
שורה 34 ⟵ 38:
*"איזה ביטוי משונה זה, מצא את מותו. הרי זה המוות שמוצא את הקורבן ולא הקורבן אותו. זאת המומחיות של מלכמוות, לא? לשנן נון-צדיקים, ללמוד צירים, לנווט, להגיע, למצוא, לזכור כתובות. אבל לא, העברית מתעקשת. כל חיינו המוות הולך אחרינו. עוקב ומחפש ומתקרב, והנה מצאנו אותו. זאת שפה שיודעת וזוכרת דברים שאנחנו לא רוצים לדעת או ששכחנו מזמן."
==גינת בר (2017)==
* "בכל שנה בעיקר בסופו של החורף ובאביב אני מבלה שעות ארוכות על ברכיי."
▲* "לפול מפרה זה רק מסוכן, אבל לפול מארנבת זה ממש בושה."
* "המאפיין הבולט ביותר של שבילי הנמלים הוא שאין בהם צמתים והתפצלויות."
* "יש שני מיני אופק. זה החמקמק והמתעתע שבקצוותיהם של מישורים, וזה שדומה לאופק שלי, שהוא גבול ראייה חד, אמיתי וברור."
* "יום יבוא ואפסיק. אדם צריך לדעת את מגבלותיו ולהכיר בירידה של יכולתו עם הזמן, כך אפסיק יום אחד לכתוב ספרים וללכוד צפעים."
==אמרותיו==
===ספרות===
* "אמרו שהילדות העשוקה היא מכרה הזהב של הסופר. לי לא הייתה שום ילדות עשוקה. אבל כיוון שאני אוהב שהספרות תהיה יותר גדולה מהחיים הפרטיים שלי, אז אני ממציא [[חיים]]."
| |||