רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 28 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה
(עריכה)
(עריכה)
* "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)--כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע"
* "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'"
* "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדםה[[אדם]] עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" (תהילים קלה,ו). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו"
* "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו--ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות"
* "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר "מידכם, הייתה זאת" (מלאכי א,ט) לכם; "גם המה, בחרו בדרכיהם" (ישעיהו סו,ג). ובעניין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך . . . ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קוהלת יא,ט)--כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין"
 
==על אלוהים==
* "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום" (מורה נבוכים חלק א' נ"ב)
* "לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו אבל הענין אשר אין בטבע האדם להשיגו העסק בו מזיק מאוד (מו"נ א' פרק ל"ב)
* "מציאותו ומהותו אחד... ולא נשיג אלא ישותו בלבד ולא מהותו. אם כן, מן השקר שיהיה לו תואר חיוב מפני '''שאין לו מהות חוץ לישותו''' (מו"נ א' פרק נ"ח)
*מציאותו ומהותו אחד
*ולא נשיג אלא ישותו בלבד ולא מהותו. אם כן, מן השקר שיהיה לו תואר חיוב מפני '''שאין לו מהות חוץ לישותו''' (מו"נ א' פרק נ"ח)
**<small>ואם תאמר: כיוון שאין ישותו חוץ למהותו איך נשיג ישותו? ואמר שמה שנשיג ישותו הוא דרך כללות ואין מחויב מזה שנשיג ישותו המיוחדת אשר הוא מהותו שהוא מציאות בלי מהות נוסף</small> <small>(פירוש [[W:רבי חסדאי קרשקש|ר' חסדאי קרשקש]] (רח"ק)) </small>
 
==על הנביאים==
* "יש מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם במעט הפרש ביניהם עד כאילו הוא באור תדיר לא יסור ממנו וישוב הלילה אצלו כיום וזאת היא מדרגת גדול הנביאים אשר נאמר לו "ואתה פה עמוד עימדי" <small>דברים ה' כ"ז</small> ונאמר בו "כי קרן עור פניו"<small>שמות ל"ד כ"ט</small>. ויש מי שיהיה לו בין ברק וברק הפרש רב והיא מדרגת רוב הנביאים ומהם מי שיבריק לו פעם אחת בלילה כולו והיא מדרגת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו. ומהם מי שיהיה לו בין בריקה לבריקה הפרשים רבים או מעטים. ויש מי שלא יגיע למדרגה שיאור חשכו בו בברק אבל בגשם טהור זך או כיוצא בו מן האבנים אשר יאירו במחשכי הלילה ואפילו האור ההוא הקטן אשר יזריח עליו גם כן אינו תדיר, אבל יציץ ויעלם כאילו הוא להט החרב המתהפכת (פתיחה למורה נבוכים)
* "אין הנבואה שורה לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך עצלות" (מורה נבוכים ח"ב ל"ו)
 
==על המידות==
* "ולפי שהשמות האלו שנקרא בהן היוצר, הן הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה, נקראת דרך זו, דרך ה'. והיא שלימדה אברהם אבינו לבניו, שנאמר כי ידעתיו, למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה', לעשות צדקה ומשפט"
* "וההולך בדרך זו, מביא טובה וברכה לעצמו, שנאמר למען, הביא ה' על אברהם, את אשר דיבר, עליו" (נכתב בהלכות דעות פרק א' הלכה ז')
* "האמתה[[אמת]] והצדקוה[[צדק]] הם תכשיטי הנפש, ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף" (אגרת המוסר). (מהימנותה של איגרת זו מוטלת בספק, ולדעת רוב החוקרים זוייפה בתקופת הפולמוס על כתבי הרמב"ם, כמו אגרות נוספות רבות. ועיין ב"אגרות הרמב"ם" מהדורת י.שילת)
 
* "האמת והצדק הם תכשיטי הנפש, ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף" (אגרת המוסר). (מהימנותה של איגרת זו מוטלת בספק, ולדעת רוב החוקרים זוייפה בתקופת הפולמוס על כתבי הרמב"ם, כמו אגרות נוספות רבות. ועיין ב"אגרות הרמב"ם" מהדורת י.שילת)
 
* "בור, הוא שאין לו לא חכמה ולא מידות ... כארץ לא יזרע בה דבר מן הדברים, הנקראת שדה-בור" (פיהמ"ש).
 
==עבודת כפיים==
* "כל אדם האומר שיעסוק אך ורק בתורה, לא יעבוד ויתפרנס מצדקה – הריהו בבחינת אחד שחילל את השם, ביזה את התורה, כיבה מאור הדת, גרם רעה לעצמו ונטל חייו מהעולם הבא, כי אסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה."
 
* "לעולם ידחוק אדם עצמו, ויתגלגל בצער, ואל יצטרך לברייות, ואל ישליך אדם עצמו על הציבור; וכן ציוו חכמים ואמרו, עשה שבתך כחול, ואל תצטרך לברייות. ואפילו היה חכם ומכובד, והעני--יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת; ולא יצטרך לברייות: מוטב לפשט עורות הנבילות בשוק, ולא יאמר לעם, חכם אני וגדול אני וכוהן אני, פרנסוני; ובכך ציוו חכמים."
 
* "גדולי החכמים--היו מהם חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם."
 
* "כל מי שאינו צריך ליטול, ומרמה את העם ונוטל--אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לברייות, והרי הוא בכלל "ארור הגבר אשר יבטח באדם" (ירמיהו יז,ה). וכל מי שצריך ליטול, ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל, כגון זקן או חולה או בעל ייסורין, ומגיס דעתו ואינו נוטל--הרי זה שופך דמים, ומתחייב בנפשו; ואין לו בצערו, אלא עוונות וחטאות."
 
* "וכל מי שצרך ליטול, וציער עצמו ודחק את השעה, וחיה חיי צער, כדי שלא יטריח על הציבור--אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר ברוך הגבר, אשר יבטח בה'" (ירמיהו יז,ז).
 
==על אישים==
* "כי לב האיש ההוא בתלמוד למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו", (על רבי יוסף אבן מיגאש)
* "כי כל אשר ידבר מתחת גלגל הירחה[[ירח]] צודק" (על [[אריסטו]])
* "היה יחיד בדורו ואחד בזמנו, איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות, עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו רבנו הקדוש, ושמו יהודה. והיה בחכמה, ובמעלה בתכליתם, כמו שאמרו (גיטין נט.), מימות משה רבנו ועד רבי לא ראינו תורה וגדולה במקום אחד. והיה בתכלית החסידות והענווה והרחקת התענוגים, כמו שאמרו גם כן (סוטה מט,ב), משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. והיה צח לשון ומופלג מכל האדם בלשון הקודש, עד שהחכמים ע"ה היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהם מאותיות המקרא, מדברי עבדיו ומשרתיו. וזה מפורסם בתלמוד (בר"ה כו,ב). והיה לו מן העושר וההון ורוחב היכולת, מה שנאמר בו, אהורייריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא (ב"מ פה.). וכן הרחיב הוא על אנשי החכמה ומבקשיה, ורבץ תורה בישראל ואסף ההלכות ודברי החכמים והמחלוקות המקובלות מימות משה רבנו עד ימותיו." (על רבי [[יהודה הנשיא]], מתוך הקדמת פירוש הרמב"ם למשנה)