מקסים גורקי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Maxim Gorky authographed portrait 1.jpg|ממוזער|200px|מקסים גורקי]]
'''[[w:מקסים גורקי|מקסים גורקי]]''' (ברוסית: '''Максим Горький''') (28 במרץ 1868 - 18 ביוני 1936), סופר ומחזאי רוסי.
==פרוזה==▼
* "היא דיברה, ובדברה היתה מרננת באיזה רינון מיוחד את המלים היוצאות מפיה, והן היו נתקעות על נקלה בזיכרוני, כעין הפרחים היו, וכמותם שופעות חום וצבעוניות." ~ ילדות▼
* "הוא מת והספר נשאר, וקוראים אותו. בן אדם מביט בו בעיניו ואומר כל מיני מלים. ואתה מקשיב ומבין'." ~ קונובלוב▼
* "אלו הנולדים לזחול על גחונם - לעולם לא יפרשו כנף." ~ שיר הבז▼
* "הלב בער באש עזה כאור השמש, עזה יותר מאור השמש, והיער כולו נדם, מואר בלפיד זה של אהבה כבירה לבני אדם, והאור פיזר את העלטה." ~ הישישה איזרגל▼
==מתוך מחזותיו==▼
* "ה[[אמת]] איננה מסוגלת תמיד לרפא נפש דואבת."▼
* "ידידי, כל אחד חי בעבור משהו טוב יותר. זו הסיבה שאנו רוצים להתחשב עם כל אדם, היודע מה שבתוכו פנימה, מדוע נולד ומה ברצונו לעשות."▼
* "עלינו להיות מסוגלים לספור, אם רק כדי שגבר בן חמישים לא יישא נערה בת עשרים."▼
==מתוך מכתביו==▼
* "ה[[אושר]] ראשיתו בשנאת הצרות, בסלידה גופנית מכל דבר המטיל מום וסלף באדם, ברתיעה פנימית אורגאנית מכל הגונח ומתאנח בלב מיצר על רווחת־החיים הקטנה הזולה, ההולכת ונהרסת בסערת ההיסטוריה."▼
* "אנשי ה[[אמנות]] הם בלבד לא יפלו בין יווני ליהודי! בשבילם האדם הוא ראשית כל – נשמה, נשמה נוגה ומורדת, שנסתלפה ביד האכזרית של החיים הרעים."▼
* "הבה נזכּירה איפוא לילדינו, שלא תמיד היו האנשים כה רפים ומגונים, כמונו – אהה – עתה. נזכיר-נא להם, כי אצל כל העמים היו, ומצויים גם כעת, אנשים גדולים, נשמות נדיבות."▼
==אמרותיו==
שורה 35 ⟵ 16:
* "סופרים רבים בני זמננו עסוקים בשתייה יותר מאשר בכתיבה."
* "קשה לדבר על משורר גדול, כמעט שאי אפשר להביע בבהירות מספקת את כל שמעוררים שיריו בנפשך, סערת הרגשות המתחוללת על ידם – כמעט תמיד אינה ניתנת להיכתב במילים."
* "חג היום לרוסיה! ניצחה האמת! ניצחו האנשים הישרים! ערכו של נצחון זה רב עוד יותר, בזכות זה שהביאוהו לנו אנשים רוסים, תמימים ופשוטים. בעוד שפראי־אדם, מחללי כל־קודש, הוציאו דיבה נפשעת על העם היהודי – נשמע ברמה קול היושר של האנשים הפשוטים האלה! פסק־דין זה הוא מאורע גדול וחשוב, ויש להציב לו אנדרטת זכרון לנצח." ~ למחרת הזיכוי
▲==פרוזה==
▲* "היא דיברה, ובדברה היתה מרננת באיזה רינון מיוחד את המלים היוצאות מפיה, והן היו נתקעות על נקלה בזיכרוני, כעין הפרחים היו, וכמותם שופעות חום וצבעוניות." ~ ילדות
▲* "הוא מת והספר נשאר, וקוראים אותו. בן אדם מביט בו בעיניו ואומר כל מיני מלים. ואתה מקשיב ומבין'." ~ קונובלוב
▲* "אלו הנולדים לזחול על גחונם - לעולם לא יפרשו כנף." ~ שיר הבז
▲* "הלב בער באש עזה כאור השמש, עזה יותר מאור השמש, והיער כולו נדם, מואר בלפיד זה של אהבה כבירה לבני אדם, והאור פיזר את העלטה." ~ הישישה איזרגל
▲==מתוך מחזותיו==
▲* "ה[[אמת]] איננה מסוגלת תמיד לרפא נפש דואבת." ~ בשפל (1902)
▲* "ידידי, כל אחד חי בעבור משהו טוב יותר. זו הסיבה שאנו רוצים להתחשב עם כל אדם, היודע מה שבתוכו פנימה, מדוע נולד ומה ברצונו לעשות. "~ בשפל (1902)
▲* "עלינו להיות מסוגלים לספור, אם רק כדי שגבר בן חמישים לא יישא נערה בת עשרים." ~ משפחת זיקוב (1914)
▲==מתוך מכתביו==
▲* "ה[[אושר]] ראשיתו בשנאת הצרות, בסלידה גופנית מכל דבר המטיל מום וסלף באדם, ברתיעה פנימית אורגאנית מכל הגונח ומתאנח בלב מיצר על רווחת־החיים הקטנה הזולה, ההולכת ונהרסת בסערת ההיסטוריה."
▲* "אנשי ה[[אמנות]] הם בלבד לא יפלו בין יווני ליהודי! בשבילם האדם הוא ראשית כל – נשמה, נשמה נוגה ומורדת, שנסתלפה ביד האכזרית של החיים הרעים."
▲* "הבה נזכּירה איפוא לילדינו, שלא תמיד היו האנשים כה רפים ומגונים, כמונו – אהה – עתה. נזכיר-נא להם, כי אצל כל העמים היו, ומצויים גם כעת, אנשים גדולים, נשמות נדיבות."
==נאמר עליו==
| |||