פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן ליברמן (שיחה | תרומות) לגניאלוגיה של המוסר |
עריכה |
||
שורה 142:
* "בגרותו של [[גבר]]: משמע למצוא מחדש את הרצינות שהייתה לו ל[[אדם]] בעודו [[ילדות|ילד]], במשחקו."
* "וכי מי לא הקריב אי־פעם למען שמו הטוב – את עצמו?"
* "ב'[[תנ"ך|ברית הישנה]]' היהודית, זה ספר הצדק האלוהי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יון והודו שיוכל להידמות אליו."
* "הצמדת 'הברית החדשה', שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם, ל'ברית הישנה', להיותם ספר אחד, 'ביבליה', 'ספר הספרים', ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו'חטא כלפי הרוח' הכבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית."
*
*
*
* 'היא [=המוסיקה] אמנות בלתי-תלויה, אמנות כשהיא לעצמה, לא כדוגמת אחרות שהן בבואותיהן של תופעות, כי אם דוברות בלשונו של הרצון בה"א הידיעה, הרצון בכבודו ובעצמו, ישר מתהומיותו, בחינת התגלותו האמיתית הראשונית, הישירה' [עמ' 308]▼
* 'הוא [=הכהן-הנזיר] עצמו חייב להיות חולה, הוא חייב להיות מעיקרו קרוב להם, לחולים ולחלכאים, על מנת שיבין אותם, על מנת שתהא הבנה איתם, אך עליו להיות גם חזק, שליט ברוחו לא פחות כי אם יותר מאשר שליט באחרים, איתן ברצונו לעוצמה, כדי להלך אימון ופחד על החולים, כדי שיוכל להיות להם משען ומבטח, עוצר ושורר, וכופה ורודן ואל' [עמ' 333]▼
* 'האמונה עצמה יש בה הוכחה – אמונה חזקה המביאה עמה אושר, מביאה עמה חשד באמיתו של הדבר שבו מאמינים, אין היא אישורה של אמת, היא אישורה של סבירות מסוימת – סבירות האשליה' [עמ' 357]▼
* 'אין בנמצא כלל מדע נטול "הנחות מוקדמות". רעיון אשר כזה אי אפשר כלל להעלותו על הדעת... תחילה חייבת להיות תמיד איזו פילוסופיה, איזו "אמונה", שממנה יקבל המדע את כיוונו, טעמו, תחומו, דרכו, ואת זכות קיומו' [עמ' 360]▼
* 'שום דבר בעולם אינו מתגלה עוד כאלהי אלא אם כן הטעות, העיוורון, השקר ואלהים עצמו נתגלה כשקר הממושך ביותר שלנו' [עמ' 360]▼
* 'לא הסבל עצמו היווה את בעייתו [=של האדם], כי אם זה האלם הנורא מסביב, בזעקו את שאלתו "מה בצע בסבל?". האדם, האמיץ שבבעלי החיים, ויודע-סבל יותר מכולם, לא את הסבל עצמו הוא שולל; הוא רוצה בו, אף שוחר אותו, בתנאי שמראים לו טעם כלשהו לסבלו, איזה "למען". חוסר-השחר של הסבל, ולא הסבל עצמו, זו הייתה הקללה שרבצה עד כה על האנושות' [עמ' 370]▼
* "רק מה שאינו חדל לגרום לנו סבל נשאר בזיכרון."
* "אפשר לחיות מבלי לזכור ולהיות מ[[אושר]], אך אין זה מן האפשר לחיות מבלי לשכוח."
שורה 162 ⟵ 154:
* "בבית מלאכה זה, בו מייצרים אידיאלים - רוח סירחון עולה באפי מכל שקריו"
* "ואת אוזלת היד שאינה גומלת מעבדים פה ל'טוב לב'; את השפלות הפחדנית ל'רוח ענווה'; את הכניעה לשונאים הופכים ל'ציות'"
▲*
▲*
▲*
▲*
▲*
▲*
== דמדומי שחר (1881) ==
|