חיים נחמן ביאליק: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הרחבה |
||
שורה 63:
* "כל 'וכדומה' אינו בא אלא לשם טישטוש דבר־מה שאינו דומה למדובר... זה טוב במיוחד בהרצאה, שהקהל המקשיב אין לו שהות להרהר ולהקשות קושיות..."<ref name=":0">אביגדור המאירי, [http://benyehuda.org/hameiri/bialik_impromptu.html ביאליק על־אתר] בפרויקט בן־יהודה.</ref>
* על הטענה "דבר כזה אין בשפה העברית!": "מה שיש בשפה העברית, כלומר, בכל הספרות העברית המסורתית וגם החילונית, יש אחד היודע: הרב קוק; אך מה שאין בה, עדין לא נולד אדם שיודע!"<ref name=":0" />
==
* "השבת כסמל המזוקק והצרוף ביותר של הרעיון הסוציאלי ושוויון ערך ה[[אדם]]." ~ איגרות ביאליק, כרך ה, עמ' רטז
* "עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים ואין צלם אנוש בעולם." ~ איגרות חיים נחמן ביאליק, בעריכת פ' לחובר, 1939, כרך ה' עמ' רכ.
שורה 73:
==נאמר עליו==
* "אצל ביאליק האמצעי העיקרי של שיכוך ה[[כאב]] היה הפירוש האלגורי של הסבל כ"צרת האומה" לדורותיה. העצמי הפגוע חילק את סבלו בין רבבות חברי הקולקטיב שהוא, העצמי, נעשה למייצגם." ~ [[W:דן מירון|דן מירון]]
* "מה שמכוון את הקשב שלנו למרחבים לא־נחקרים של שעמום, דיכאון, חרדה, פחד, צער וזעם אלים - מרחבים שהיו חסומים בפני השירה העברית לפני ביאליק - הוא המוזיקה של השיר." ~ מיכל לחמן, על הספר "[[כינור ערוך]]: לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק", מאת [[אריאל הירשפלד]]
==ראו גם==
* ציטוטים מספר המחקר: '''[[כינור ערוך]]'''
| |||