זיגמונד פרויד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 16:
* "אדם נמרץ ומצליח הוא מי שעלה בידו להפוך למציאות את ה[[דמיון]]."
* "מחשבות, שאין אנו יודעים מאין הן באות, צצות לפתע פתאום. אין אנו יכולים להיפטר מהן עוד."
* "בניגוד לרצוני שכחתי את הדבר האחד בזמן שרציתי מתוך כוונה מלאה לשכוח את הדבר האחר."
* "סביר שמרכיב מדוכא ישאף להפגין את השפעתו במקום אחר, אך ישיג את מבוקשו רק במקרה שהתנאים מאפשרים לו זאת."
 
==אהבה==
שורה 22 ⟵ 24:
* "אנחנו אף פעם לא כל כך מיואשים ועצובים כמו כשאנחנו מאבדים אהבה."
* "ייתכן כי פרחי אהבתנו הנאים ביותר צומחים על קרקע תגובתנו כנגד האיבה החבויה בנו."
 
==השאיפה לאושר==
* "הכוונה שהאדם יהיה מאושר לא נכללה בתוכנית הבריאה."
שורה 32 ⟵ 35:
* "[[אדם]] לא צריך לשאוף להעלים את תסביכיו, אלא ללמוד לחיות איתם. הם הכוח המניע אותו בעולם."
* "אושר הוא מילוי מאוחר של משאלה טרום־הסטורית. זהו הטעם מפני מה מעניק עושר כה מעט אושר: ממון לא היה משאלה בימי הילדות."
* "אילו אנשים היו בוחרים את מקצועם באופן חופשי, הוא היה הופך למקור [[שמחה]] יוצאת מגדר הרגיל. הוא היה מאפשר להפיק תועלת מנטיות רגשיות[[רגש]]יות ומאנרגיה טבעית."
* "המשורר יוצר בשבילנו את האפשרות ליהנות, מכאן ואילך, מהזיותינו שלנו בעצמנו בלא מוסר־כליות ובלא בושה."
* "אילו אנשים היו בוחרים את מקצועם באופן חופשי, הוא היה הופך למקור [[שמחה]] יוצאת מגדר הרגיל. הוא היה מאפשר להפיק תועלת מנטיות רגשיות ומאנרגיה טבעית."
* "ההחלטות מתי לשלוט בתשוקות ולהרכין ראש בפני המציאות, ומתי להתייצב לצדן ולהתגונן נגד העולם החיצון – הן האלף בית של חכמת החיים."
* "מטבע ברייתו אין האדם מסוגל ליהנות הנאה חזקה אלא אם כן היא בחזקת ניגוד למה שקדם לה, אבל הנאתו ממעמד דברים קיים ועומד יכולה להיות רק מועטת מאוד וכך נמצאינו מוגבלים באפשרויותינו להיות מאושרים... קל הרבה יותר לאדם להיות אומלל. משלושה מקורות בא סבלו; אל"ף, מגופו שלו עצמו, שדינו נגזר לכיליון והתפוררות, ועם זאת אין לו מנוס אף מן המכאוב והחרדה כסימנים המבשרים את הרעה; בי"ת, מן העולם החיצון, העלול להתפרע לרעת האדם בכוחות הרס כבירים שאינם יודעים רחם; גימ"ל, מתוך היחסים שבין בני האדם לבין עצמם. הייסורים הבאים על האדם ממקור אחרון זה, יתכן שהם מכאיבים לנו יותר מכל סבל אחר; נוטים אנו לראותם כסבל, שבמידת מה תוספת חינם הוא על צרותינו, אף שגם סבל זה בבחינת גורל הוא לאדם, ואי אפשר שיהיה מנוס מפניו, ממש כשם שאין לו מנוס מן הסבל הפוקד אותו מן המקורות האחרים... הכרת האמת הזאת אינה משתקת את פעולתנו, אדרבה, נרמז לנו ממנה כיוון לפעולתנו. אין בידינו לאפס כל סבל, אך יש מיני סבל שאפשר לנו להתגבר עליהם, ויש סבל שאנו מסוגלים להפיגו."
שורה 39 ⟵ 41:
==על הפסיכואנליזה==
* "אסוציאציות שבאות זו אחר זו במהירות חושפות אמת חבויה."
* "הכלל...עבור המטופל : להגיד את כל מה שעובר במוחו."
* "סימנים קטנים יכולים להעיד על הופעתם של דברים גדולים."
* "בכל מקום אליו אני מגיע אני מגלה ש[[שירה|משורר]] כבר היה שם לפני."
שורה 50 ⟵ 52:
* "אינני חסיד של הגישה הטוענת ליחסיות של הידיעות שלנו אלא מאמין באפשרות קיומן של אמיתות מוחלטות, אף כי ההתקרבות אליהן תחייב אותנו להכניס בהן תיקונים ללא הרף."
* "אם האנושות הייתה מסוגלת ללמוד באמצעות הסתכלות ישירה ב[[ילדות|ילדים]], הייתי יכול לחסוך לעצמי את הטרחה לכתוב ספר זה."
* "טיפול חינם מגביר במידה עצומה את התנגדותם של אחדים מהנוירוטיים... היעדרה של השפעה מווסתת, הגלומה בתשלום סדיר לרופא, מורגש במידה מכאיבה מאד; כל היחסים בין החולה לרופא מנותקים מחיי המציאות, והחולה אינו עושה כל מאמץ לסיים את הטיפול." ~ מובא ב'פסיכואנליזה, המקצוע הבלתי אפשרי', עמ' 24.
 
==חיי היום יום==
* "איזו משיכה יוצאת דופן, מרתקת ממש, יש לבדיחה בחברתנו."
* "בניגוד לרצוני שכחתי את הדבר האחד בזמן שרציתי מתוך כוונה מלאה לשכוח את הדבר האחר."
* "סביר שמרכיב מדוכא ישאף להפגין את השפעתו במקום אחר, אך ישיג את מבוקשו רק במקרה שהתנאים מאפשרים לו זאת."
* "ההשתתפות במחזה מתוך הקהל מקנה למבוגר את מה שמקנה המשחק ל[[ילדות|ילד]]... להיכנע באופן נטול בושה לרגשות שעד כה נהג לדכא."
 
==התרבות האנושית==
* "הציוויליזציה התחילה ברגע שאדם כועס הביע את עצמו ב[[מילה]] במקום באבן."
* "התת מודע הוא הנפש האמיתית: הטבע הפנימי הוא בלתי ידוע ומובן לנו בדיוק כמו המציאות של העולם החיצוני."
* "איזו משיכה יוצאת דופן, מרתקת ממש, יש לבדיחה בחברתנו."
* "המשורר יוצר בשבילנו את האפשרות ליהנות, מכאן ואילך, מהזיותינו שלנו בעצמנו בלא מוסר־כליות ובלא בושה."
* "ההשתתפות במחזה מתוך הקהל מקנה למבוגר את מה שמקנה המשחק ל[[ילדות|ילד]]... להיכנע באופן נטול בושה לרגשות שעד כה נהג לדכא."
* "בעלי חיים לעולם אינם הורגים לשם ספורט. האדם הוא בעל החיים היחיד, שלגביו עינוי ומוות של יצור אחר הוא דבר המשעשע כשלעצמו."
* "מה שמאפיין את כל הסטיות הוא שהן מתכחשות למטרה העיקרית של המין, שהיא פרייה ורבייה."