ויקיציטוט

כה אמר זרתוסטרא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת ציטוטים מזרתוסטרא
עריכה והתאמה לויקיציטוט
שורה 1:
[[קובץ:Harpe de lumiere.jpg|ממוזער|216 פיקסלים|"אֲשֶׁר* יֵחָשֵׁב"ה[[אדם]] לָעָםהוא הָאֶחָדדבר לְטוֹב,שהכרח יֵחָשֵׁבלגבור לַשֵּׁנִי לִשְׁנִינָה וּלְחֶרְפָּהעליו."]]
'''[[W:כה אמר זרתוסטרא|כה אמר זרתוסטרא]]''' הוא ספר מאת [[פרידריך ניטשה]] שיצא לאור בארבעה כרכים שפורסמו בשנים 1883 - 1885.
 
שורה 6:
* "אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר [[חיים|יִחְיֶה]] לְמַעַן יֶאֱסֹף דַּעַת וְאֲשֶׁר יֶאֱסֹף דַּעַת לְמַעַן יִחְיֶה."
* "אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר נִשְׁמָתוֹ מְפַזֶּרֶת הוֹן וְאֲשֶׁר תּוֹדָה לֹא יְבַקֵּשׁ."
* "חֵפֶץ לִי בְ[[ידידות|רֵעִים]] אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרַי, יַעַן כִּי חֲפֵצִים הֵם לָלֶכֶת אַחֲרֵי נַפְשָׁם הֵמָּה."
* "כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲמִיק הָאָדָם לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַ[[חיים|חַיִּים]] כֵּן יַעֲמִיק לְהַבִּיט גַּם אֶל תּוֹךְ הַכְּאֵב."
* "בַּאֲשֶׁר מָצָאתִי חַי, שָׁם מָצָאתִי גַּם חֵפֶץ לַכֹּחַ."
* "אכן, מרוב עייפות אף למות לא נוכל עוד; ועתה עודנו ערים ומוסיפים לחיות – בתוך כוכי קברים."▼
* "קשה לחיות עם בני אדם, כי קשה כל כך לשתוק. בייחוד לפטפטן."▼
* "הַדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה בֵין הֶהָרִים הִיא הַדֶּרֶךְ מִגִּבְעָה לְגִבְעָה: וְאוּלָם לָזֹאת יֵשׁ־לְךָ חֵפֶץ בְּרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת."
• 'מכל הנכתב, אינני אוהב אלא את מה שאדם כתבו בדמו. כתוֹב בדם: ונוכחת לדעת כי הדם הוא הרוח' [עמ' 39]▼
• 'תהא עבודתכם קרב, יהא שלומכם נצחון!' [עמ' 46]▼
• 'על כן אני מצווכם לאבד אותי ולמצוא את עצמכם; ורק לאחר שהתכחשתם לי כולכם, אשוב אליכם' [עמ' 77]▼
• 'על מנת שיהא היוצר הוא עצמו הילד הנולד מחדש, חייב הוא לרצות גם להיות היולדת וגם צירי היולדת' [עמ' 83]▼
• 'כך אומרת לי מידת הצדק: "בני-אדם אינם שווים. וגם אין זה מן הראוי שייעשו שווים!" ' [עמ' 97]▼
• 'מי ששנוא על הבריות כזאב על הכלבים: הלא הוא הרוח החופשי, העויין רסן, הבלתי סוגד, השוכן יערות' [עמ' 99]▼
• 'רעב, אלים, בודד, חסר אלוה: כה רוצה את עצמו רצון לביאי. חופשי מאושר עבדים, גאול מאלים וסיגודים, חסר-פחד ומטיל-פחדים, גדול ובודד: זה רצונו של איש האמת' [עמ' 100]▼
• 'אכן, יש בקרבי דבר אשר לא בר-פציעה הוא ולא בר-קבורה, וסלעים יפוצץ: שמו: רצוני. דומם ובלתי-משתנה הוא צועד דרך השנים. את דרכו מבקש הוא לעשות על רגלי, זה רצוני העתיק; טעמו קשה-לב ולא בר-פציעה הוא' [עמ' 108]▼
• 'מי שכורח לו להיות יוצר במלכות הטוב והרוע: אכן, כורח הוא לו להיות תחילה משמיד ולנפץ ערכים' [עמ' 112]▼
• 'על טעם ועל טעימה אין להתווכח? והרי כל החיים אינם אלא וויכוח על טעם וטעימה!' [עמ' 113]▼
• 'יש מי שבדידותו היא בריחת חולה, ויש מי שבדידותו היא בריחה מפני החולים' [עמ' 168]▼
• 'מי שלא תלמדוהו עוף, נא למדוהו – להחיש נפילתו!' [עמ' 202]▼
• 'את היוצר הם שונאים יותר מכל: את זה השובר לוחות וערכים ישנים, את השובר הם מכנים עבריין. כי הנה הישרים – אינם יכולים ליצור: הם תמיד ראשית הקץ: - הם צולבים את מי שכותב ערכים חדשים על לוחות חדשים, הם מקריבים לעצמם את העתיד – הם צולבים כל עתיד האדם! הישרים – מאז ומתמיד הם היו ראשית הקץ!' [עמ' 206]▼
 
==אהבה==
שורה 29 ⟵ 18:
* "יֵשׁ תָּמִיד מְעַט שִׁגָּעוֹן בָּאַהֲבָה. וְאוּלָם יֵשׁ תָּמִיד גַּם מְעַט שֵׂכֶל בַּשִּׁגָּעוֹן."
* "יוֹתֵר מִן הָאִישׁ מְבִינָה הָאִשָּׁה אֶת לֵב הַיְּלָדִים, וְרוּחַ־יַלְדּוּת בְּלֵב הָאִישׁ יוֹתֵר מִן הָאִשָּׁה."
* "הו! איך לא אשתוקק לנצחיות, לטובה שבטבעות, לטבעת הנישואין של השיבה הנצחית? מעולם לא פגשתי ב[[אישה]] שאתה הייתי רוצה להעמיד ולדות, אלא אם כן הייתה זו האישה אשר אהבתי. כי אהבתיך, הו נצחיות! כי אהבתיך הו נצחיות!"▼
 
==יחיד, חברה ומדינה==
שורה 68 ⟵ 58:
* "ה[[שלום]] אהבו כאמצעי למלחמות חדשות. ואת השלום הקצר – יותר מן הארוך."
* "יהא שלומכם ניצחון."
* "לֹא דִבֵּר עוֹד אִישׁ דִּבְרֵי מִלְחָמָה כָמוֹהוּ, כִּי אָמַר: "'מַה טּוֹב? כִּי יִהְיֶה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל! הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן"'."
* "אומרים אתם: העניין הטוב הוא המקדש את המלחמה? ואני אומר לכם: המלחמה הטובה היא המקדשת כל עניין."
* "וְזֹאת אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹרֵשׁ מִן הָאִישׁ וּמִן הָאִשָּׁה: כִּי יִהְיֶה הָאִישׁ גִּבּוֹר לַמִּלְחָמָה וְהָאִשָּׁה גִבּוֹרָה לָלֶדֶת וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו גִּבּוֹרִים יִהְיוּ לְרַקֵּד בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם."
▲* "אכן, מרוב עייפות אף למות לא נוכל עוד; ועתה עודנו ערים ומוסיפים לחיות – בתוך כוכי קברים."
▲* "קשה לחיות עם בני אדם, כי קשה כל כך לשתוק. בייחוד לפטפטן."
* "הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום – לרשע."
* "החטא ל[[אלוהים]] היה לפנים גדול החטאים, אך הנה מת האלוהים ובזאת מתו גם החוטאים ההם. כעת הדבר האיום ביותר הלא הוא לחטוא לארץ."
שורה 79 ⟵ 67:
* "האם מכירים אתם את בהלת הנרדם? חיל ורעדה אוחזים אותו עד בהונות רגליו, כי הנה הקרקע נשמטת מתחתיו והחלום מתחיל."
* "כל כולי גוף, ושום דבר זולתי זאת. ו[[נפש]] אינה אלא מילה למשהו השייך לגוף. הגוף הוא בינה גדולה, ריבוי בעל משמעות אחת, מלחמה ושלום, עדר ורועה."
▲• '* "מכל הנכתב, אינני אוהב אלא את מה שאדם כתבו בדמו. כתוֹב בדם: ונוכחת לדעת כי הדם הוא הרוח'." ~ [עמ' 39]
▲* "הו! איך לא אשתוקק לנצחיות, לטובה שבטבעות, לטבעת הנישואין של השיבה הנצחית? מעולם לא פגשתי ב[[אישה]] שאתה הייתי רוצה להעמיד ולדות, אלא אם כן הייתה זו האישה אשר אהבתי. כי אהבתיך, הו נצחיות! כי אהבתיך הו נצחיות!"
▲• '* "תהא עבודתכם קרב, יהא שלומכם נצחון!'." ~ [עמ' 46]
▲• '* "על כן אני מצווכם לאבד אותי ולמצוא את עצמכם; ורק לאחר שהתכחשתם לי כולכם, אשוב אליכם'." ~ [עמ' 77]
▲• '* "על מנת שיהא היוצר הוא עצמו הילד הנולד מחדש, חייב הוא לרצות גם להיות היולדת וגם צירי היולדת'." ~ [עמ' 83]
▲• '* "כך אומרת לי מידת הצדק: "בני-אדם אינם שווים. וגם אין זה מן הראוי שייעשו שווים!"." '~ [עמ' 97]
▲• '* "מי ששנוא על הבריות כזאב על הכלבים: הלא הוא הרוח החופשי, העויין רסן, הבלתי סוגד, השוכן יערות'." ~ [עמ' 99]
▲• '* "רעב, אלים, בודד, חסר אלוה: כה רוצה את עצמו רצון לביאי. חופשי מאושר עבדים, גאול מאלים וסיגודים, חסר-פחד ומטיל-פחדים, גדול ובודד: זה רצונו של איש האמת'." ~ [עמ' 100]
▲• '* "אכן, יש בקרבי דבר אשר לא בר-פציעה הוא ולא בר-קבורה, וסלעים יפוצץ: שמו: רצוני. דומם ובלתי-משתנה הוא צועד דרך השנים. את דרכו מבקש הוא לעשות על רגלי, זה רצוני העתיק; טעמו קשה-לב ולא בר-פציעה הוא'." ~ [עמ' 108]
▲• '* "מי שכורח לו להיות יוצר במלכות הטוב והרוע: אכן, כורח הוא לו להיות תחילה משמיד ולנפץ ערכים'." ~ [עמ' 112]
▲• * "'על טעם ועל טעימה אין להתווכח? והרי כל החיים אינם אלא וויכוח על טעם וטעימה!'." ~ [עמ' 113]
▲• '* "יש מי שבדידותו היא בריחת חולה, ויש מי שבדידותו היא בריחה מפני החולים'." ~ [עמ' 168]
▲• '* "מי שלא תלמדוהו עוף, נא למדוהו – להחיש נפילתו!'." ~ [עמ' 202]
▲• '* "את היוצר הם שונאים יותר מכל: את זה השובר לוחות וערכים ישנים, את השובר הם מכנים עבריין. כי הנה הישרים – אינם יכולים ליצור: הם תמיד ראשית הקץ: - הם צולבים את מי שכותב ערכים חדשים על לוחות חדשים, הם מקריבים לעצמם את העתיד – הם צולבים כל עתיד האדם! הישרים – מאז ומתמיד הם היו ראשית הקץ!'." ~ [עמ' 206]
* "כֹּה אָמַר זרתּוּסְטְרָא וַיַּעֲזוֹב אֶת מְעָרָתוֹ. וְהוּא לֹהֵט וְחָזָק כְּשֶׁמֶשׁ־בֹּקֶר הַיּוֹצֵא מֵאַחֲרֵי הָרִים אֲפֵלִים."
 
אוחזר מתוך "https://he.wikiquote.org/wiki/כה_אמר_זרתוסטרא"