הבדלים בין גרסאות בדף "נתן אלתרמן"

נוספו 313 בתים ,  לפני חודש
←‏מתוך מאמריו: נוסחה גרועה
(עריכה)
(←‏מתוך מאמריו: נוסחה גרועה)
 
== מתוך מאמריו ==
* "הפיכחון האמיתי אומר כי זו הפעם הראשונה בתולדותינו בעמידתנו כיום, אנו יכולים לקוות ל[[שלום]], ולו מתוך הידיעה שהיפוכו של השלום, נחשול המלחמה, נעשה, הודות לעמידה זו, עניין קשה יותר לאויבינו. הפיכחון רואה את הדברים כמות שהם." ~ מתוך: "החוט המשולש" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א), דברים שנאמרו בשנת 1968, שנה לאחר [[מלחמת ששת הימים]]
* "הנוסחה שלא נחזיר [שטחים] עד לשיחות שלום היא גרועה יותר משנראה – היא מניחה מראש שהם אינם שלנו והם ממש שטחים כבושים".{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 268.}}
* "הנני שולל מבעלי "העיקרון המוסרי" את הזכות להזכיר לנו בתקיפות רבה כל־כך את עובדת מציאותם של ערבים 'בשטחים הכבושים', ואת המגיע להם בתחום הזכויות האנושיות והאזרחיות. לא על כך אנו דנים. הוויכוח מתחיל מאותה נקודה של אבסורד שממנה מסתבר, לדעתם של בעלי העיקרון הנ"ל, כי אי־הסכמתה של אוכלוסייה ערבית זו לשלטון ישראלי צריכה להיות לנו סיבה מספקת כדי שנוותר על זכויות עברו ועתידו של העם היהודי בארץ זו רק למען קיומה של פיקציה ממלכתית ערבית שאין לה כל שורשים באזור זה, לא מצד ההיסטורי ולא מצד החוק הבינלאומי הקיים. הנני סבור כי תושב ערבי האומר בלשונו המחוספסת שאין הוא רוצה בשלטון ישראלי, רשאי לחפש לו שלטון אחר בכל אחת מן המדינות המוסלמיות המשתרעות מהודו ועד חרטום {{הערה|משאיל את הביטוי מ[[מגילת אסתר]] "מהודו ועד כוש", אך במקום לומר כוש, שהיא סודן, מאזכר את בירתה חרטום, כדי להדגיש את {{ו|ועידת ח'רטום|הועידה האנטי-ישראלית שהתקיימה שם כשבועיים לפני-כן.}} }}". ~ (עיתון "מעריב", 15.9.67).
* "אך מרגע שאנו מודים בקיומה של פיקציה לאומית פלשתינאית, מאותו רגע נעשית הציונות כולה ענין של גזילת מולדת מידו של עם קיים, ובמידה שאנו מסייעים כיום להשתרשותה של תודעה זו בעולם ובהכרתנו פנימה, אנו מערערים יסודה ההיסטורי, האנושי של הציונות ומושיבים אתה על כידונינו בלבד." ~ 'ההובי החדש', 27 בפברואר 1970 – המאמר האחרון שפרסם אלתרמן